אנו ממשיכים בלימוד מסכת סנהדרין, פרק ד' משנה ג', ובדיון בתפקודה של סנהדרין קטנה - בית דין של עשרים ושלושה דיינים. משנה זו עוסקת בסידור הפיזי של מושב הדיינים.
"סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה":
עשרים ושלושה הדיינים היו יושבים בדין על שרפרפים בצורת חצי מעגל: גדול הדיינים באמצע, כפי שלמדנו, ומשני צדדיו יושבים הקטנים ממנו בסדר יורד, עד שהדיין העשרים ושניים והעשרים ושלושה יושבים בקצוות המרוחקים, בשולי חצי המעגל.
'גורן' היא רצפת דיש - שטח עגול, פתוח וגדול, שבו היה השור מהלך במעגל ומושך אחריו לוח הדש את החיטה ומפריד את הגרעינים מן המוץ. ישיבת הדיינים נעשתה כחצי מצורה עגולה זו, היינו בחצי מעגל.
טעם הדבר מפורש במשנה: "כדי שיהיו רואין זה את זה" - שיוכל כל אחד מן הדיינים לראות את כל חבריו.
סופרי הדיינים:
"ושני סופרי הדיינים עומדין לפניהם, אחד מימין ואחד משמאל" - נוסף על הדיינים היו במקום שני סופרים, מעין קצרנים, שתפקידם לרשום את כל הנאמר בבית הדין. הם עמדו בקצוות: אחד לימין ואחד לשמאל. "וכותבין דברי המזכין ודברי המחייבין" - הם רשמו את הטענות שהועלו לזכות ואת הטענות שהועלו לחובה. יש לזכור כי מדובר כאן בדיני נפשות, בדין שסופו עונש מיתה.
לפי דרכו של הברטנורא, וכן היא דעת הרמב"ם, אחד משני הסופרים היה כותב את כל טענות הזכות, והשני את כל טענות החובה.
דעת רבי יהודה:
"רבי יהודה אומר: שלושה" - לדעתו נדרש סופר שלישי, ושלושתם מתחלקים בעבודה:
הראשון - כותב דברי המזכין, את הטענות לזכות.
השני - כותב דברי המחייבין, את הטענות לחובה.
השלישי - כותב דברי המזכין ודברי המחייבין, כלומר את הכל: גם את טענות הזכות וגם את טענות החובה.
שתי דרכים בביאור המחלוקת:
שיטת רש"י: עניינה של המחלוקת הוא מניעת טעויות. לדעת התנא קמא יש שני סופרים בלבד, ושניהם כותבים את הכל, כדי שניתן יהיה להשוות ביניהם ולמנוע שיבושים. רבי יהודה מוסיף סופר שלישי כדי להקל את העומס: שניים כותבים כל אחד צד אחד בלבד ומתרכזים בו, ובכך מלאכתם מדויקת יותר, והשלישי כותב את שני הצדדים כהגהה ותיקון טעויות.
שיטת הרמב"ם, וכן לומד הברטנורא: לדעת רבי יהודה אכן אדם אחד כותב את שני הצדדים, ושני האחרים כותבים כל אחד צד אחד. נמצא שיש שני עותקים לטענות הזכות ושניים לטענות החובה, כעין העניין של שני עדים.
להלכה למעשה, כדעת הרמב"ם, יש שני סופרים בלבד: אחד כותב את טענות הזכות ואחד כותב את טענות החובה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את סידור הישיבה של סנהדרין קטנה - כחצי גורן עגולה, כדי שיהיו הדיינים רואים זה את זה, כשגדול הדיינים באמצע והשאר בסדר יורד עד שולי חצי המעגל. כמו כן עמדנו על תפקידם של סופרי הדיינים, על מחלוקת התנא קמא ורבי יהודה במספרם ובחלוקת עבודתם, ועל שתי הדרכים בביאור המחלוקת - דרך רש"י שעניינה תיקון טעויות, ודרך הרמב"ם והברטנורא שעניינה כפילות העותקים.