פאה פרק ז', משנה ד'. משנה זו מציגה סוג נוסף של מתנות עניים - העוללות. מקורו של דין זה בציווי התורה: "וכרמך לא תעולל" - אין לבעל הכרם ליטול את העוללות שבכרמו, שכן הן שייכות לעניים. אלא שיש לברר מהי עוללת, וזוהי שאלת המשנה: "איזהו עוללות?" - מה נחשב עוללת.
המונח 'עוללות' נגזר מן המילה 'עולל', שפירושה צעיר וזאטוט - דבר שאינו מגובש עדיין.
הגדרת העוללות:
המשנה משיבה: "כל שאין לה לא כתף ולא נטף" - אשכול שחסרים בו שני הסימנים המאפיינים אשכול שלם:
"כתף" - חלקו העליון והרחב של האשכול, הבנוי כשתי כתפיים, ומשם הוא הולך ומצטמצם כלפי מטה.
"נטף" - הענבים שבקצהו התחתון של האשכול, הנראים כמטפטפים כלפי מטה.
כל שאין בו לא כתף ולא נטף, אלא ענבים בודדים בלבד - הרי הוא עוללת ושייך לעניים. אולם "אם יש לה כתף או נטף" - די באחד משני הסימנים כדי שלא ייחשב עוללת, והרי הוא "של בעל הבית".
דין הספק:
"אם ספק - לעניים" - כאשר מתעורר ספק אם לפנינו עוללת אם לאו, ניתן הדבר לעניים. יסוד זה מבוסס על ההלכה שלמדנו בפרק ד', שספק לקט - לקט; ומעתה אף ספק עוללות - עוללות, והרי הוא של עניים.
עוללת שבארכובה:
מה הדין בעוללת הנמצאת בארכובה, כלומר במפרק שבין האשכול לענף המרכזי? מאחר שהיא עומדת ממש בפינה, אין ברור אם היא חלק מן האשכול או שהיא עומדת בפני עצמה ודינה כעוללת. מכריעה המשנה לפי אופן הניתוק:
"אם נקרצת עם האשכול" - כאשר בעת הניתוק היא נשברת יחד עם האשכול, "הרי היא של בעל הבית", ואינה עוללת.
"ואם לאו" - כאשר אינה נשברת עם האשכול אלא נשארת עם הענף המרכזי, "הרי היא של עניים".
גרגר יחידי:
המשנה ממשיכה ודנה ב"גרגר יחידי" - ענב בודד. הרש"ש מסביר כי מדובר במקרה שבו האשכול עשוי מזלזלים בודדים, ענפים קטנים ומעטים, ואין בו אלא ענבים בודדים המחוברים לשדרה המרכזית של אותו אשכול. מה דינם של ענבים אלו?
רבי יהודה אומר: אשכול - הואיל והגרגר מחובר לשדרה היורדת מן הענף המרכזי, והוא עומד במקום שבו מצוי אשכול בדרך כלל, יש לו מעמד של אשכול והריהו של בעל הבית.
וחכמים אומרים: עוללת - מאחר שאין כאן אלא שניים או שלושה ענבים העומדים בפני עצמם, אין זה נחשב אשכול, שהרי חסרים בו הכתף והנטף - אף שהוא נמצא במקום שבו מצוי אשכול. לפיכך דינו כעוללת, והרי הוא של עניים.
לסיכום: במשנה זו הוגדרו העוללות - אשכול שאין בו לא כתף ולא נטף, ואילו יש בו אחד מן השניים הרי הוא של בעל הבית; ספק עוללות ניתן לעניים, כדין ספק לקט; עוללת שבארכובה נידונה לפי אופן ניתוקה - אם נקרצת עם האשכול הרי היא לבעל הבית, ואם לאו לעניים; ובגרגר יחידי נחלקו רבי יהודה, המחשיבו אשכול, וחכמים, המחשיבים אותו עוללת של עניים.