פרה, פרק י"ב, משנה ח. המשניות האחרונות של הפרק עוסקות בשאלת החיבור: מתי שני חלקים של כלי נחשבים יחידה אחת, כך שטומאה שנכנסה בחלק אחד מגיעה גם לשני, וכך שהזאת מי חטאת על חלק אחד נחשבת כאילו הוזה על הכל. אלא שמשנתנו פותחת דווקא בעניין משלה: לגין של מי חטאת שנטמא מבחוץ.
הלגין של מי חטאת
הבבא הראשונה מדברת ב"לגין", כלי העשוי להחזיק נוזלים, המשמש למי חטאת, והטומאה נגעה בו רק מצדו החיצון: "שנטמאו אחוריו". הדין הוא "נטמאו תוכו", גם פנימו נגרר אחר אותה טומאה. ומכאן מרחיבה המשנה: "ומטמא את חברו וחברו את חברו אפילו הן מאה". הלגין הזה מעביר את הטומאה ללגין שני, השני לשלישי, והשרשרת נמשכת אפילו במאה כלים. במקרה רגיל הייתה הטומאה נעצרת; כאן דרגת הטהרה היתרה הנדרשת בחטאת היא שמחזיקה אותה בהילוכה מכלי לכלי.
הזוג והעינבל
"הזוג והעינבל, חיבור." הפעמון והלשון התלויה בתוכו נידונים כגוף אחד. הנפקא מינה למעשה: אם הזה על מקצתו, כולו טהור, שהרי אין אלו שני דברים אלא כלי אחד.
כוש של רובן
ומכאן ל"כוש של רובן": רובן הוא מין של גמי שאורגים ממנו מחצלות, והכוש הוא הפלך שבו עושים את המלאכה הזאת. עליו אומרת המשנה "לא יזה", לא יכוון את ההזאה "על הכוש", על הפלך עצמו, וכן לא "על הפיקה", על הכפתור הקטן שבקצהו. אין אחד מהם נחשב גופו העיקרי של הכלי, ומקום הטיפות הוא בקנה. ואף על פי כן מוסיפה המשנה "ואם הזה, הוזה": אם הזה על הכוש או על הפיקה, ההזאה כשרה, שהרי כל החלקים האלה מחוברים זה לזה בפועל.
"של פשתן, חיבור." בכוש המשמש לפשתן החלקים נחשבים חיבור מעיקרם, וההזאה מועילה בכל מקום שתיפול בו.
עריסה, מלבן וידות
המשנה עוברת לעריסה: "ועור של עריסה", העור הנמתח על העריסה, "שהוא מחובר לפיקות", כשהוא קשור לכפתורי המסגרת, הוא "חיבור", והעור והמסגרת נידונים כגוף אחד. אבל המלבן, מסגרת המיטה, עניין אחר: "המלבן אינו חיבור", והמשנה מפרשת שהדבר נוהג לשני הכיוונים, "לא לטומאה ולא לטהרה". טומאה שהגיעה לזה אינה עוברת לזה, ומי חטאת שהוזו על זה מותירים את זה כמו שהיה.
הבבא המסיימת: "כל ידות הכלים", כל הידות של הכלים, "הדחוקות", שנקדד חור בעץ והמתכת של הכלי נדחקה לתוכו, דינן "חיבור". רבי יוחנן בן נורי היה מרחיב את הכלל ואומר "אף החרוקות", ובכלל זה גם יד שהמתכת רק תקועה בה. ואין הלכה כמותו; ההלכה כדעה הראשונה, הסתמית.
החוט המקשר את כל המשנה הוא שאלה אחת החוזרת ונשאלת על כלים פשוטים שבבית: האם זה דבר אחד או שניים? ובתשובה תלויים גם דרכה של הטומאה וגם היקפה של ההזאה המביאה טהרה.