פרה, פרק ט, משנה ד. הפרק הזה עוסק בדרכים הרבות שבהן מי חטאת, מי הטהרה של פרה אדומה, מאבדים את מעמדם ונפסלים מלשמש. משנתנו עוסקת במקרה שנשמע כמעט תמים: אדם מביט בכלי של מי חטאת ומהרהר לשתות ממנו. האם מחשבה כזו כבר פוסלת את המים, או שצריך שיקרה משהו נוסף?
המשנה פותחת בלשון "החושב על מי חטאת", מי שמגמתו על מי הטהרה, "לשתות", כלומר לשתות מהם. פסקו של רבי אליעזר על אדם כזה הוא מילה אחת: "פסול", המים נפסלו. רבי יהושע חולק ואומר "כשיטה": המים יוצאים מכלל שימוש רק מן הרגע שבו הטה את הכלי.
מהי הטיה כאן? האדם מטה את הכלי לעברו כדי שיוכל לשתות ממנו בנוחות. המעשה הפיזי הזה, לדעת רבי יהושע, הוא הפוסל את המים, והוא פוסל אותם אף אם בסופו של דבר לא בלע טיפה אחת. אבל המחשבה לבדה אינה מועילה כלום; ההטיה היא המקלקלת את המים.
חילוקו של רבי יוסי
רבי יוסי מצמצם עתה את כל הוויכוח. הוא שואל "במה דברים אמורים", לאיזה מצב נאמרה המחלוקת הזו, ומשיב "במים שאינם מקודשים": רק כאשר האפר עדיין לא הושם לתוך המים. "אבל במים המקודשים", שכבר נתן בהם את האפר והמים עומדים במעמדם המלא, כל אחד מן התנאים מקדם את עמדתו שלב אחד קדימה. רבי אליעזר שונה כאן "כשיטה", לא נפסל כלום עד שיטה את הכלי, ורבי יהושע שונה "כשישתה", לא נפסל כלום עד שיבלע. מה שכל אחד מהם דרש במים שאינם מקודשים, הוא דורש את המעשה הבא, החמור ממנו, לאחר שניתן האפר.
המשנה מסיימת: "גרגר, כשר." אם שפך את המים לתוך פיו בלי שהצמיד את שפתיו לכלי, שאר המים כשרים.
העיקרון שבבסיס הדברים
יש מי שמבאר את כל המחלוקת הזו על יסוד היסח הדעת, הסרת תשומת הלב משמירת המים. מי חטאת צריכים שמירה, ומשעה שדעתו של אדם הוסחה מהם, שוב אין הם ראויים לשימוש.
לפי דרך זו, רבי אליעזר פוסל מים שאינם מקודשים במחשבה בלבד, שכן מן הרגע שאדם מתכנן לשתות מהם ניכר שהסיע את דעתו משמירתם. אבל במים מקודשים, בלי מעשה אין פסול: אף שחשב לשתות, אנו מניחים שחזר בו והמשיך לשמור על המים, לפי שבמים מקודשים אדם מתיירא לאבד דבר יקר כל כך.
רבי יהושע, מצדו, סובר שאף מים שאינם מקודשים אינם נפסלים אלא במעשה, כגון הטיית הכלי כדי לשתות ממנו. בלא מעשה כזה אין אומרים כלל שהסיע את דעתו מן השמירה.
לימודה של משנה זו הוא כמה זהירות תובעים מי חטאת. כלי של מי טהרה אינו סתם כלי נוזלים העומד בקרן זווית; הוא מסור לשמירתו של אדם, ותנועת יד קלה לעבר שימוש עצמי עלולה לבטל את כל מה שהושקע בהכנתו.