פרה, פרק ה, משנה א. מכאן ואילך עוסקת המשנה בכלים המשמשים בהכנת מי חטאת, המים שנותנים לתוכם את אפר הפרה האדומה. כפי שנראה, הזהירות הנדרשת בכלים הללו מתחילה הרבה לפני שאובים המים: היא מתחילה כבר בכבשן היוצר.
לשון המשנה: "המביא כלי חרס לחטאת", מי שמוליך כלי חרס שנועד לשמש לחטאת, "טובל ולן על הכבשן", טובל במקווה ולן ליד הכבשן. רבי יהודה חולק: "אף מן הבית הוא מביא וכשר", אף מביתו של היוצר מותר להביא כלי כזה והוא כשר, "שהכל נאמנים על החטאת", לפי שכל אדם נאמן בדברים הנוגעים לחטאת. ובתרומה שנינו, "ובתרומה פותח את הכבשן ונוטל", פותח את הכבשן ונוטל כלי. רבי שמעון מסייג: "מן הסדר השני", דווקא מן השורה שמאחורי החיצונה, ורבי יוסי אומר "מן הסדר השלישי", דווקא מן השורה השלישית פנימה.
טובל ולן על הכבשן
מי שמוליך כלי כזה, מתוך כוונה שיינתנו בו מים חיים ויתערבו בהם אפר הפרה האדומה, חייב לטבול תחילה במקווה. זו אחת מן המידות המיוחדות שנהגו בחטאת: אדם טהור לגמרי נחשב בכל זאת, לעניין חטאת, כמי שדבקה בו טומאה, ומטילים עליו טבילה.
ומדוע עליו גם ללון על הכבשן, הוא התנור שבו נשרפים כלי החרס? כדי לשמור על הכלי בעודו בפנים. משנשרף הכלי הוא כבר ראוי לקבל טומאה, ועם הארץ שיושיט ידו ויגע בו יפסול אותו לחטאת. הלינה במקום מבטיחה שלא תיגע בו יד כזאת.
רבי יהודה: הכל נאמנים
רבי יהודה סובר שאין צורך בשמירה כזאת כלל. מותר להביא את הכלי היישר מביתו של האומן ולהשתמש בו. ואם אמר האומן ששמר עליו, סומכים על דבריו; אפילו עם הארץ נאמן כשהוא מעיד שהכלי טהור לחטאת. הטעם נעוץ בחומרה היתרה שנהגו בכל הנוגע לחטאת, חומרה שמטילה יראה על הכל, עד שאין אדם מזלזל בדבר ואינו משקר בו.
עיקרון דומה מצוי בגמרא בחגיגה: הכל נאמנים על טהרת היין המובא לנסכים, ועל הסולת המובאת למנחות. חלק מן החשש שביסוד הנאמנות הזאת הוא שלא ילך אדם ויבנה במה לעצמו, או יעשה לו פרה אדומה משלו, מפני שדחו אותו. וההלכה במשנתנו כרבי יהודה.
תרומה, והסדרים שבכבשן
בתרומה המידות קלות יותר, ודי בכך שפותח את הכבשן ונוטל כלי. רבי שמעון מתנה תנאי: יעבור החבר על הסדר החיצוני של הכלים העומדים בכבשן, שמא עם הארץ הגביה את הכיסוי ומשמש במה שעמד סמוך לפתח; וייטול מן הסדר שמאחוריו. רבי יוסי מחמיר יותר ומצריך ליטול רק מן הסדר שלאחריו, הוא השלישי פנימה.
אין הלכה לא כזה ולא כזה. מותר ליטול כלי אפילו מן השורה הראשונה.
נמצא שמשנה זו נותנת את הטון לכל הפרק: כלי החטאת נשמר מן הרגע שיצא מן האש, ואף על פי כן, אותה יראה עצמה שהחטאת מטילה היא שמאפשרת לסמוך על דברי השומר.