נידה, פרק ז, משנה א. המשנה עוסקת באישה שראתה דם בדיוק בבין השמשות, אותו פרק זמן שספק אם הוא יום או לילה, ובבלבול שנוצר מכך במניין ימיה. בסופה מובאת הערה נוקבת של רבי יהושע.
מדוע בין השמשות מקלקל את המניין
מעמדה של אישה תלוי בימים. אחרי שבעת ימי הנידה באים אחד עשר ימי הזיבה, שראיית דם בהם עשויה לעשותה זבה, ואף היולדת מונה את ימי הטוהר שלה. הכל תלוי בידיעה לאיזה יום משתייכת הראייה. בין השמשות, שאיננו יכולים להכריע אם הוא שייך ליום המסתיים או ליום המתחיל, משאיר אפוא את הראייה תלויה בין שני ימים, ועימה את כל חשבונה של האישה.
המקרים שנמנו
הרשימה נפתחת ב"הרואה יום אחד עשר בין השמשות": מי שראייתה נופלת בבין השמשות של היום האחד עשר, אותה נקודת מעבר שבה מסתיימים אחד עשר ימי הזיבה ומתחילה תקופת נידה חדשה. לאחר מכן נמנים עוד ארבעה מועדים. "תחילת נידה": בין השמשות שבו נפתחים ימי הנידה שלה. "סוף נידה": בין השמשות שבו הם מסתיימים. "תחילת זיבה": בין השמשות שבראש ימי הזיבה. "סוף זיבה": בין השמשות שבו הם כלים. בכל אחד מהם הופיע הדם באותו מרווח בלתי מוכרע שבין יום ליום.
שני מקרים נוספים משלימים את הרשימה: "יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה". אישה שילדה בן וראתה בבין השמשות של יום הארבעים, ואישה שילדה בת וראתה בבין השמשות של יום השמונים, נמצאות באותו קושי בדיוק, שהרי אלו הם בדיוק הימים שבהם מסתיימים ימי הטוהר שלאחר הלידה.
"בין השמשות לכולן, הרי אלו טועות". בכל אחד מן המקרים הללו נפלה הראייה בבין השמשות, וכל אחת מן הנשים הללו נשארת בטעות: מניינה השתבש והיא אינה יכולה לומר בוודאות היכן היא עומדת. מן הספק הזה נובעות ההשלכות למעשה. עליה לחוש שהיא ספק זבה, ובמקום שנדרש קורבן, היא מביאה אותו מספק, ואינו נאכל.
הערתו של רבי יהושע
"אמר רבי יהושע: עד שאתם מתקנים את הטועות, תקנו את הפקחות". רבי יהושע מגיב על כל העמל הזה שבסידור ענייניהן של הטועות. בטרם תשקיעו את עצמכם ביישוב מצבן של הנשים שספקן נובע מבין השמשות, נשים שאינן יודעות באמת אם ראייתן שייכת ליום שלפני או ליום שלאחר, הפנו את תשומת לבכם אל הפיקחות.
כוונתו שאין מעט נשים היודעות בדיוק מתי ראו, בלא שום ספק של בין השמשות, ובכל זאת מניינן משובש, משום שסדר ראיותיהן חסר סדירות עד כדי כך שאף בידיעה מדויקת של התאריכים אין הן יכולות לקבוע מתי הן נידה ומתי הן זבה. במקום להשקיע את כל הדיוק הזה במקרי הספק, אומר רבי יהושע, תקנו את מצבן של הנשים הרבות שעובדותיהן ברורות וחשבונן עדיין מסובך.