נגעים, פרק ז, משנה ג. פרק זה עוסק בבהרות שאין הטומאה חלה עליהן, והמשנה שלפנינו מעמידה שאלה פשוטה אך כבדת משקל: מה הדין כשמראה הנגע אינו עומד במקומו אלא משתנה בעוד התהליך מתנהל. פותחת המשנה: "נשתנו מראיהן בין להקל בין להחמיר": נשתנו מראיהן, בין לצד הקולא ובין לצד החומרא.
ארבעת המראות
כבר במשנה הראשונה של הפרק הראשון למדנו שמראות הנגעים ערוכים בסולם של בהירות. בראש הסולם עומד כשלג, לבן כלובן השלג. תחתיו כסיד ההיכל, כמראה הסיד שטחו בו את ההיכל. אחריו כצמר לבן, מראהו של צמר לבן, כלומר צמר של רחל בת יומה לאחר שהודח. הדהוי שבארבעתם הוא וכקרום ביצה, כאותו קרום דק שבתוך קליפת הביצה. השאלה כאן היא מה עושים כשנגע שנראה במראה אחד מאלו נראה כעת במראה אחר, בין שירד למראה כהה יותר, שזהו שינוי להקל, ובין שעלה למראה חזק יותר, שזהו שינוי להחמיר.
כיצד להקל
"היתה כשלג ונעשית כסיד ההיכל, כצמר לבן, וכקרום ביצה": הבהרת התחילה בראש הסולם, לבנה כשלג, ולאחר מכן נראתה כסיד ההיכל, או כצמר לבן, או כקרום הביצה. ולשון המשנה עצמה, "נעשית מספחת שאת או מספחת עזה", מתארת אותו דבר: שאת שנראית כעת בתולדה שלה, דרגה אחת למטה ממנה, או בהרת עזה שנראית כעת בתולדה שלה. בכל אחד מן המקרים הללו הלובן נחלש, וזהו שקוראת לו המשנה להקל.
כיצד להחמיר
ולעומת זה: "היתה כקרום ביצה ונעשית כצמר לבן, כסיד ההיכל או כשלג" - הבהרת התחילה בקצה הדהוי של הסולם, כקרום ביצה, ואחר כך התחזקה ונראתה כצמר לבן, או כסיד ההיכל, או כשלג ממש.
שלוש הדעות
רבי אלעזר בן עזריה מטהר. לדעתו, מכיון שנשתנה המראה כלל וכלל, אין הבהרת שלפנינו אותה בהרת שבה התחלנו, ואותו שינוי עצמו מטהר את האדם.
רבי אלעזר חסמא מחלק בין המקרים. שינוי שהיה להקל, שהנגע דהה, טהור. אבל שינוי שהיה להחמיר, שהנגע התחזק, תיראה בתחילה: רואים את הבהרת כאילו רק עכשיו נולדה.
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר, תיראה בתחילה. בין שירדה הבהרת מלובן חזק ללובן חלש בתוך ארבעת המראות, ובין שעלתה מלובן חלש ללובן חזק, שני הכיוונים דינם שוה, כנגע המתחיל את דרכו מעכשיו.
ההלכה
הלכה כרבי עקיבא. מכיון שהבהרת עומדת בהסגר עד שני שבועות של ראיה, שינוי מראה באמצע הדרך אינו דבר מפליא. ואין נפקא מינה אם השינוי היה להקל, שנחלש הלובן, או להחמיר, שנתחזק הלובן: השינוי אינו מטמא את הנגע, אך גם אין ממשיכים בפשטות את המנין שכבר החל. הנגע נחשב כנגע חדש לגמרי, תיראה בתחילה, ומתחילים מן ההתחלה. הכהן מסגיר מחדש, ובסוף אותו שבוע ראשון בודקים אם נראה פסיון או אם התגלה סימן טומאה אחר.