מקוואות, פרק ט, משנה ז. כל הפרק הזה עוסק בעניין החציצה, אותו דבר הנדבק באדם או בבגד ומפסיק בינו לבין מי המקווה. משנתנו ממשיכה באותו נושא לגבי בגדים, כלומר בגדים שהם עצמם טעונים טבילה. דבר מסוים נדבק בבגד, והשאלה היא אם אותו דבר מונע מן המים להגיע אל האריג ופוסל את הטבילה.
המשנה מונה שלושה סוגים של בגדי מלאכה. "מטפחות של זפתין": המטפחות שחוגרים אותם שזופתים את החביות. כדי שהחבית לא תזוב, היה אדם טח אותה בזפת, ובשעת עבודתו היה חוגר מטפחת. "ושל יוצרין": מטפחות היוצרים, העושים כלים מן החומר. "ושל מפסלי אילנות": מטפחות אלו שמזמרים ומקצצים את האילנות. בכל שלושת המקרים המטפחת נחגרת לתכלית אחת, להגן על בגדיו האמיתיים של האדם מפני הלכלוך שבמלאכתו.
על מטפחות כאלו פוסקת המשנה "אין חוצצין", אינן חוצצות. הלכלוך שנצטבר עליהן אינו חציצה. ומדובר כאן במיעוט, בדבר המכסה רק מקצת מן הבגד, והטעם שאינו חוצץ הוא שבעל מטפחת כזו פשוט אינו מקפיד. אין לו שום התנגדות לכתמים שעליה, שהרי לשם כך בדיוק נעשה הבגד. ואפילו כשהחוגר אותה הוא תלמיד חכם, שלמדנו עליו שהוא מקפיד על כתם בבגדו, במקרה הזה גם הוא אינו מקפיד. המטפחת נועדה לספוג את הלכלוך.
"רבי יהודה אומר: אף של קייצין כיוצא בהן." רבי יהודה מוסיף את מטפחותיהם של העוסקים בין הקוצים, בגדים שחוגרים אותם כדי שהקוצים ייאחזו בהם ולא יקרעו את הבגד שתחתיהם. אלו, לדעתו, דינם שווה.
מה בא רבי יהודה להוסיף, ובמה נחלק על התנא קמא? המפרשים מבארים את הסברה. מטפחת זו קיימת כדי שתיקרע במקום הבגד שתחתיה. ואם אדם מוכן שמטפחתו תיקרע ותתבלה ואינו מתנגד לכך, קל וחומר שאינו מתנגד למקצת לכלוך הנדבק בה, ואין כאן הקפדה כלל. אולם התנא קמא אינו מקבל סברה זו. לדעתו אפשר שאדם ישלים עם קריעת הבגד, שהרי זה תפקידו ממש, ועם זאת יקפיד שלא יתלכלך. לפיכך לא כלל התנא קמא את מטפחות העוסקים בקוצים ברשימתו.
המשנה חותמת וכוללת את הכול בכלל אחד: "זה כלל: כל המקפיד עליו חוצץ, ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ." כל דבר שאדם מקפיד עליו, כלומר רוצה בהסרתו מבגדו והיה מעבירו, חוצץ ופוסל את הטבילה. ודבר שאינו מקפיד עליו, במקרה כשלנו שהוא מיעוט ואין הבעלים מקפידים עליו, שהחציצה בו אינה אלא מדרבנן, אינו חוצץ, והטבילה כשרה.
לימודה של המשנה הוא שהחציצה אינה נמדדת בעין בלבד אלא ביחסו של הבעלים. אותו כתם זפת עצמו שהיה פוסל את גלימתו של אדם אחד, מותיר את מטפחת הזפת כשרה לגמרי לטבילה, שכן אצלו אין זה פגם כלל.