מסכת מידות, פרק ד, משנה ד. הפרק כולו עוסק בהיכל ובבניינים שסביבו, ומשנתנו ממשיכה בתיאור התאים, אותם חדרים שהקיפו את ההיכל בשלוש קומות. אחרי שלמדנו כמה תאים עמדו בכל קומה ובכל רוח, באה המשנה ומלמדת דבר מפתיע: לא כל התאים היו במידה אחת. ככל שהקומה גבוהה יותר, כך החדר רחב יותר.
הטעם לכך נעוץ בדרך הבנייה. קיר ההיכל לא היה משטח ישר אחד מלמטה עד למעלה. בכל קומה היה הקיר נסוג פנימה אמה אחת, והנסיגה הזאת יצרה מדף רץ לאורך הקיר. למדף היה תפקיד: עליו נשענו קורות התקרה של הקומה שמתחת. וכיוון שהקיר נמשך פנימה אמה, החדר שנבנה על גבי אותו מדף הרוויח אמה נוספת של רצפה. במילים אחרות, כל תקרה בבניין הזה הייתה רחבה מן החדר שתחתיה, וכל חדר היה רחב כרוחב התקרה שעליה עמד.
שלוש המידות
"התחתונה חמש": תאי הקומה התחתונה היו רחבים חמש אמות. מעליהם נסוג קיר ההיכל אמה אחת, ואותו מדף נשא את הקורות שהיוו את תקרת התאים התחתונים.
"ורובד שש": המדף היה שש אמות. הוא שימש בכפל תפקידים: מלמטה גג לתאי השורה התחתונה, ומלמעלה משטח שעליו נבנתה השורה הבאה. "והאמצעית שש": התאים האמצעיים עמדו על אותו משטח של שש אמות, ולפיכך גם רוחבם היה שש אמות.
"ורובד שבע": בגובה הזה נסוג קיר ההיכל אמה נוספת, וכך התרחב המדף הבא לשבע אמות, מקרה את שורת התאים האמצעית ונושא את השורה שמעליה. "והעליונה שבע": התאים העליונים, שנשענו על אותו משטח של שבע אמות, היו רחבים שבע אמות.
המקור בפסוק
המשנה אינה משאירה את המספרים הללו כמסורת בעלמא, אלא מעגנת אותם בכתוב. "שנאמר": "היציע התחתונה", הקומה התחתונה, "חמש באמה רחבה", חמש אמות ברוחבה; "והתיכונה", האמצעית, "שש באמה"; "והשלישית", השלישית, "שבע באמה רחבה". הפסוק בספר מלכים מדבר בלשכות שהקיפו את קירות הבית הראשון, והוא מונה בדיוק את סדר הרוחב העולה הזה. תאי הבית השני נבנו לפי אותה תבנית, ומן הפסוק עולים לא רק שלושת המספרים אלא גם הקיר המדורג שמוליד אותם.