מכות, פרק ג', משנה י"ד. משנה זו עוסקת בקריאת פסוקים בשעת המלקות: בעוד הנלקה מקבל את מכותיו, אחד מחברי בית הדין קורא בקול פסוקים העוסקים בעונש הבא על מי שאינו שומע את דברי התורה.
הפסוקים הנקראים בשעת המלקות:
"וקורא הקורא" - הממונה לקרוא קורא את הפסוקים: "אם לא תשמור לעשות" וגו' - אם לא תיזהר לשמור ולעשות את דברי התורה, "ליראה את השם" וגו', "והפלא ה' את מכותך ואת מכות" וגו' - שהשם יפליא את מכותיך ואת מכות זרעך. ובתום הפסוקים - "וחוזר לתחילת המקרא", חוזר אל ההתחלה וקורא אותם מחדש, וכן הלאה עד שהמלקות מסתיימות.
גרסה נוספת מוסיפה פסוק: "ושמרתם את דברי הברית הזאת" וגו' - שעליכם לשמור את דברי הברית הזאת, "וחותם" - ומסיים ב"והוא רחום יכפר עוון" וגו', הפסוק שאנו אומרים בתהילים. ולפי גרסה זו, בשלב זה "וחוזר לתחילת המקרא" - חוזר למעלה וקורא את כל הפסוקים הללו מתחילתם.
מת תחת ידו של המלקה:
"ואם מת תחת ידו - פטור" - אם מת הנלקה תחת ידו של המלקה, המלקה פטור, שהרי עשה מצווה על פי ציווי בית הדין ובשליחותם.
"הוסיף לו עוד רצועה אחת ומת - הרי זה גולה על ידו" - אם הוסיף מכה אחת מעבר למה שנקבע ומחמת כן מת הנלקה, הרי הוא גולה, כדין הורג נפש בשגגה.
נתקלקל באמצע המלקות:
לעיתים מתרחש באמצע המלקות ביזיון גדול כל כך, עד שהוא נחשב כאילו קיבל הנלקה את שאר המכות: "נתקלקל בין בריעי בין במים - פטור" - אם התלכלך, בין בצואה ובין בשתן, פטור מאותה נקודה משאר המכות. הטעם, שנאמר "ונקלה אחיך לעיניך", ולמדה הגמרא שצריך שייעשה קל בעיניך - וכיוון שכבר נתבזה ובוש באובדן השליטה על צרכיו הגופניים, הרי כבר נעשה קל.
רבי יהודה מסייג זאת: "האיש ברעי, והאשה בשניהם" - האיש מתבזה ביזיון משמעותי בצואה בלבד, ואילו השתנה אינה מבזה אותו במידה משמעותית; אך האישה, שהיא מתביישת בנקל יותר, מתבזית אף אם נגרם לה להשתין באמצע, ולפיכך פטורה בשניהם.