מכות, פרק א', משנה ח'. משנה זו ממשיכה את המשנה הקודמת ומציעה הסבר נוסף מדוע הוצרכה התורה להזכיר עד שלישי, אף על פי שהעדות תקפה כבר בשני עדים.
לשון המשנה:
"כשם ששני עדים, נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה" - אם אחד מן השניים נמצא קרובו של חברו או קרובו של מי שנגדו הם מעידים, או שנמצא פסול לעדות, בטלה כל העדות, שהרי לא נותרו כאן שני עדים.
"אף שלושה, נמצא אחד מהן קרוב או פסול - עדותן בטלה" - אף כשקיים עד שלישי, פסולו של אחד מהם פוסל את העדות כולה. אין אומרים: נסלק את הפסול ונותרו שניים כשרים; מכיוון שהצטרפו לכת עדים אחת, כולם צריכים להיות כשרים.
"מניין אפילו מאה? תלמוד לומר: עדים" - מניין שהדין נוהג אף בכת של מאה? המילה "עדים" מלמדת שאין הבדל במספרם: כולם נחשבים כת אחת, וההלכה החלה על אחד מהם חלה על כולם.
שיטת רבי יוסי:
רבי יוסי מגדיר סייג בשאלה מה נחשב כת עדים אחת: "במה דברים אמורים? בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות - תתקיים העדות בשאר". רק בדיני נפשות פסולו של אחד מבטל את העדות כולה, משום שבדיני נפשות אנו מבקשים תמיד להקל, כנאמר בתורה "והצילו העדה" - שיבקשו להציל את הנאשם ממות. אך בדיני ממונות מתקיימת העדות בשאר, כלומר בשני העדים הכשרים שאינם קרובים.
שיטת רבי:
רבי חולק וקובע: "אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות" - הפסול שנמצא באחד מן השלושה או יותר פוסל את כולם, ודין זה נוהג בדיני ממונות כבדיני נפשות.
אולם בדיני נפשות אין הדבר נוהג אלא "בזמן שהתרו בהן" - כאשר כל כת העדים התרתה בעובר העבירה. "אבל בזמן שלא התרו בהן - מה יעשו שני אחים שראו באחד שהרג את הנפש?" - כלומר, אם בתוך קהל הרואים נמצאו במקרה שני אחים, האם ייבטל הדין ולא יובא ההורג לדין? לא. העדים נקבעים על פי מי שהתרה בעובר העבירה - ההתראה היא המגדירה אותם כעדים, ולא עצם הראייה.
ולא זו בלבד, אלא שהגמרא מבארת כי לדעת רבי אף בדיני ממונות, שאין בהם התראה, היו שואלים את העדים: בשעה שראיתם את המעשה, האם התכוונתם להיות עדים? רק מי שהתכוון להעיד נחשב עד, ומי שלא התכוון אינו נמנה בכת ואין מחשבים אותו. אך כל אותם שהתכוונו להיות עדים מצטרפים לכת אחת, ואם נמצא אחד מהם קרוב או פסול - הרי זו בעיה לכולם.
לסיכום: במשנה זו למדנו שכת עדים נחשבת יחידה אחת, ולפיכך פסולו של אחד מהם מבטל את העדות כולה, ואפילו בכת של מאה, כפי שנלמד מן המילה "עדים". רבי יוסי מעמיד דין זה בדיני נפשות בלבד, מטעם "והצילו העדה", ובדיני ממונות תתקיים העדות בשאר. רבי מחיל את הדין על שני התחומים, ומגדיר את הצטרפות העדים לכת אחת על פי ההתראה בדיני נפשות, ועל פי הכוונה להעיד בדיני ממונות.