אנו עומדים במסכת מכות, פרק ב', משנה ד'. המשנה באה לברר את מקום גלותו של ההורג בשגגה: להיכן הוא גולה, ואל אילו ערים עליו לפנות.
לשון המשנה:
"להיכן גולין? לערי מקלט" - ההורג בשגגה גולה אל ערי המקלט.
"לשלוש שבעבר הירדן ולשלוש שבארץ כנען" - שלוש ערים ממוקמות בעברו המזרחי של נהר הירדן, ושלוש ממוקמות בארץ כנען.
"שנאמר: 'את שלוש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען'" - הפסוק בבמדבר הוא מקור החלוקה: שלוש ערים בצד המזרחי של הירדן, ושלוש בארץ כנען.
תנאי הקליטה - שש כאחת:
"עד שלא נבחרו שלוש שבארץ ישראל, לא היו שלוש שבעבר הירדן קולטות" - שלוש הערים שבעברו המזרחי של הירדן הופרשו כבר על ידי משה רבנו בחייו, קודם הכניסה לארץ כנען, ואף על פי כן לא פעלו כערי מקלט עד שהופרשו שלוש הערים הנוספות שבארץ ישראל.
"שנאמר: 'שש ערי מקלט תהיינה' - עד שיהיו שש שתהיינה קולטות כאחת" - הכתוב מלמד שכל שש הערים מתפקדות כמערכת אחת. כל עוד אין שש הערים קיימות ופעילות יחדיו, אין אף אחת מהן קולטת.
ערי הלוויים:
נוסף על שש ערי המקלט, אף ארבעים ושתיים ערי הלוויים משמשות כמקלט, ובסך הכול ארבעים ושמונה ערים. עם זאת, קיים הבדל הלכתי בין שש ערי המקלט לבין ארבעים ושתיים ערי הלוויים בשני עניינים:
כוונת הנכנס: ערי המקלט קולטות את ההורג בשגגה בין אם נכנס אליהן מתוך כוונה שישמשו לו מחסה ובין אם לאו. ערי הלוויים, לעומת זאת, קולטות רק כאשר כוונתו בהליכתו לשם הייתה לשם מקלט.
שכר דירה: ההורג בשגגה הדר באחת משש ערי המקלט אינו נדרש לשלם שכר דירה, ואילו הדר באחת מערי הלוויים חייב בתשלום שכר דירה.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי ההורג בשגגה גולה לערי המקלט - שלוש שבעבר הירדן ושלוש שבארץ כנען; כי אף שהערים שבעבר הירדן הופרשו בידי משה רבנו, אין הן קולטות עד שיהיו שש הערים קולטות כאחת; וכי ערי הלוויים מצטרפות למניין ערי הקליטה לארבעים ושמונה, אך נבדלות מערי המקלט בדין הכוונה ובחיוב שכר הדירה.