מכות פרק א' משנה ד': הגדרת עדים זוממים

האזנה לשיעור0:00 / 0:00

מכות, פרק א', משנה ד'. משנה זו באה להגדיר במדויק מהם 'עדים זוממים'.

"אין עדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן":

אין העדים נעשים זוממים אלא כאשר מוכח שהם עצמם שקרנים - ולא כאשר מוכח שהעדות שמסרו היא עדות שקר. ההזמה אינה מכוונת אל תוכן העדות, אלא אל גופם של העדים.

כיצד?

המשנה מציגה שני מקרים, ומעמידה זה מול זה את ההבדל שביניהם:

הכחשת עובדות הפשע: העדים אמרו "מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש", ובאה כת אחרת של עדים ואמרה להם: "היאך אתם מעידין? שהרי נהרג זה, או ההורג, היה עמנו אותו היום במקום פלוני" - כלומר הנרצח או הרוצח היה עמנו באותו יום במקום אחר, ולא במקום שבו אתם אומרים שהתרחש הרצח. על כך קובעת המשנה: "אין אלו זוממין", שכן הכת השנייה אינה אומרת דבר על העדים עצמם אלא חולקת על עובדות הפשע.
הזמת העדים עצמם: באה הכת השנייה ואומרת להם: "היאך אתם מעידין? שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני" - אתם, העדים, הייתם עמנו באותו יום במקום אחר, ולא במקום שבו אתם אומרים שהתרחש הרצח. על כך קובעת המשנה: "הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהם" - על פי עדותה של הכת השנייה נהרגת הכת הראשונה, משום שההזמה נגעה לעדים עצמם: הוכח שלא היה בידם כלל להיות במקום המעשה.

לסיכום: משנה זו מגדירה מהם עדים זוממים - "עד שיזימו את עצמן". כל עוד הכת השנייה מכחישה את עובדות הפשע בלבד, אין כאן הזמה; רק כאשר היא מעידה על העדים עצמם שהיו במקום אחר, ובכך מוכיחה שלא היו יכולים להיות במקום המעשה, נעשים העדים זוממים ונהרגים על פי אותה עדות.

המאמר המקורי

אות מכות א:ד

אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִין עַד שֶׁיָּזוֹמוּ אֶת עַצְמָן. כֵּיצַד, אָמְרוּ מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אָמְרוּ לָהֶן הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין, שֶׁהֲרֵי נֶהֱרָג זֶה אוֹ הַהוֹרֵג הָיָה עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אֵין אֵלּוּ זוֹמְמִין. אֲבָל אָמְרוּ לָהֶם הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין, שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְנֶהֱרָגִין עַל פִּיהֶם: Witnesses are not rendered conspiring witnesses until the witnesses who come to render them conspiring impeach the witnesses themselves and not merely their testimony. How so? A set of witnesses said: We testify with regard to a man called so-and-so that he killed a person, and they attested to the precise time and place that the murder took place. Then, a second set of witnesses came to court and said to them: How can you testify about this event? This person who was killed, or this person who killed, was with us, i.e., with the second set of witnesses, on that day in such and such place, which is not the location identified by the first set of witnesses. In that case, although the second set of witnesses contradicted the testimony of the first set, these first witnesses are not rendered conspiring witnesses. But if the second set of witnesses came to court and said to them: How can you testify about that event? You were with us on that day in such and such place. In this case, these first witnesses are rendered conspiring witnesses, and are executed on the basis of their, i.e., the second set’s, testimony.