TheWholeTorah.aiBeta

מכשירין פרק ב, משנה ט: בשר שנמצא ורוב הטבחים

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

מכשירין, פרק ב, משנה ט. המשניות שבסוף הפרק עוסקות בשאלה מעשית: דבר שנמצא בעיר שאוכלוסיה מעורבים, מקצתם ישראל ומקצתם נכרים, כיצד קובעים את דינו? התשובה שהמשנה חוזרת ונותנת היא שהולכים אחר הרוב, וכאן מיושם הכלל הזה בחתיכת בשר.

"מוצא בה בשר, הולכין אחר רוב הטבחים". המוצא בשר בעיר כזו הולך אחר רוב הטבחים, כלומר אחר אותם השוחטים ומוכרים בשר. אם רוב השוחטים באותה עיר ישראל הם, הבשר מותר.

ממה בעצם חוששים?

החשש כאן אינו שהבשר בא ממין טמא, שהרי דבר זה אדם יכול לברר בבדיקת החתיכה עצמה. השאלה הפתוחה היא אם נשחטה הבהמה שחיטה כהלכתה, וזה תלוי כל כולו במי ששחט. וכיוון שאין בידנו לזהותו, אנו נסמכים על הרכב בעלי המקצוע באותה עיר: אם רוב השוחטים שם מוציאים בשר כשר, יש להניח שאף חתיכה זו נשחטה כראוי.

בעיית בשר שאין עליו שמירה

הרב מקשה מהלכה אחרת. חכמים אסרו איסור הנקרא "בשר שנתעלם מן העין": כיוון שנעלמה חתיכת בשר מן העין ואין אנו יכולים לעקוב עוד אחר מה שנעשה בה, נאסרת מחשש שהוחלפה בבשר שאינו כשר. גזירה זו נאמרה מפי האמורא רב. ולכאורה משנתנו סותרת את דבריו, שהרי בשר שנמצא מושלך ברחוב הוא בדיוק חתיכה שלא היה עליה שומר, ואף על פי כן המשנה מתירה אותה מכוח הרוב.

הרב, מן הראשונים, מבאר כיצד היה רב, האמורא, מפרש את משנתנו כדי שתעלה בקנה אחד עם גזירתו. רב יעמיד את המקרה כך: אדם ראה מרחוק אחד שוחט בהמה, ולא היה יכול להבחין אם השוחט ישראל הוא או נכרי; אחר כך ראה אותו מניח את הבשר, והבשר לא יצא אף לרגע מטווח ראייתו. במקרה כזה אין לחוש שהוחלפה החתיכה בדבר אסור, שהרי היתה תחת עינו כל הזמן. הספק היחיד הוא אם השחיטה כשרה, ולכך אנו סומכים על רוב השוחטים שבעיר.

אך על פי פשט המשנה נקראת בפשטות יותר: מדובר בבשר שנמצא כדרכו, וחשש בשר שנתעלם מן העין אינו נידון כאן כלל.

בשר מבושל

"אם היה מבושל": אם הבשר שנמצא היה מבושל כבר, הרוב שאחריו הולכים הוא רוב "אוכלי בשר מבושל", כלומר האוכלים בשר מבושל. אין המשנה מחלקת בין מי שמבשל את בשרו לבין מי שאוכלו חי, שאין זה מדרך הבריות; כוונתה לרוב תושבי העיר הקונים בשר ואוכלים אותו. אם רובם ישראל, החתיכה מותרת; ואם רובם נכרים, יש להניח את ההפך, והחתיכה אסורה.

בשני חלקי המשנה פועל אותו כלי עצמו. במקום שאי אפשר לברר את זהותו של האדם שמאחורי המזון, התורה מתירה לנו להיבנות מאופיו של הרוב: בבשר חי, רוב העוסקים בשחיטה, ובבשר מבושל, רוב האוכלים אותו.