מכשירין, פרק ו, משנה ד. לאורך כל המסכת דיברנו על משקין שנותנים באוכל הכשר לקבל טומאה, כלומר מכשירים אותו להיטמא. רק כאן, בסופו של דבר, המשנה מפרטת מהם אותם משקין.
"שבעה משקין": שבעה משקין הם המכשירים:
- טל, כלומר טל הבוקר
- מים, מים כפשוטם
- יין
- שמן
- דם
- חלב
- דבש דבורים
שבעה אלו הם הרשימה כולה. אוכל שבא במגע עם אחד מהם, נעשה בכך מוכשר לקבל טומאה. הרב עובר על הפסוק ומראה כיצד כל אחד מן השבעה נלמד ממנו.
דבש צרעים
"דבש צרעים טהור ומותר באכילה": דבש שאינו מיוצר בידי דבורים אלא בידי צרעים, טהור, כלומר אינו נמנה בין שבעת המשקין ואינו נותן הכשר לקבל טומאה. והמשנה מוסיפה שהוא גם מותר באכילה.
הרב מעיר שזה אחד מאותם מקרים חריגים בהלכה שבהם הבריה עצמה ומה שיוצא ממנה הולכים בדרכים שונות: השרץ אסור באכילה, ואף על פי כן היוצא ממנו ראוי לאכילה. הדבש מותר באכילה אף שהצרעה שעשתה אותו אסורה.