מכשירין, פרק ה, משנה ד. כל המסכת כולה סובבת סביב מילה אחת בפסוק "כי יֻתן מים על זרע": המים מכשירים את האוכל לקבל טומאה רק כשניתנו עליו מדעת, ברצון. מים המחוברים לקרקע אינם מכשירים כלום, והשאלה מתחילה תמיד ברגע שהמים נתלשו ממקומם, והיא תמיד אותה שאלה: האם המים יצאו מדעתו של הבעל, ברצון, ועל כן הם בכלל "בכי יותן"? משנתנו מפעילה את המבחן הזה על אדם המודד בור.
נעבור על הלשון חלק חלק. הדעה הראשונה היא של רבי טרפון: "המודד את הבור", מי שמודד את הבור, "בין לעומקו", בין שהוא מודד כמה הוא עמוק, "בין לרוחבו", ובין שהוא מודד כמה הוא רחב, בשני המקרים "הרי זה בכי יותן", המים נחשבים כאילו ניתנו ברצון. רבי עקיבא חולק: "לעומקו בכי יותן", למידת העומק אכן בכי יותן, "ולרוחבו אינו בכי יותן", אבל למידת הרוחב לא.
נצייר לעצמנו כיצד מדדו. לא היה לאדם סרט מידה; הוא השתמש בידו או בזרועו, או הוריד קנה לתוך הבור. בין כך ובין כך, כשהוא מוציא את היד או את הקנה, עולים עמם מים דבוקים. המים הללו נתלשו כעת מן הבור, ומכאן השאלה הממשית: האם הם נחשבים מים שיצאו ברצון, וממילא ראויים להכשיר, להכין את האוכל לקבל טומאה?
רבי טרפון פוסק שאין הבדל מה מדד. בין שבדק כמה הבור עמוק ובין שבדק כמה הוא רחב, המים שעלו על היד או על הקנה הם בכי יותן, ולפיכך הם מכשירים את האוכל לקבל טומאה.
רבי עקיבא מחלק בין שתי המדידות. מדידת עומק היא בכי יותן; מדידת רוחב אינה. סברתו נובעת מטבע המעשה עצמו. אין שום דרך בעולם למדוד את עומק המים בלי להוריד את היד או את הקנה אל תוך המים. ההרטבה איננה תקלה שנלוותה לתהליך, היא היא התהליך. וכיוון שההרטבה מובנית במה שהתכוון לעשות, אנו רואים אותה כנעשית מדעתו, אף שאין לו שום עניין במים שעל זרועו כשלעצמם. מדידת הרוחב שונה. מעיקר הדין יכול אדם למתוח את הקנה על פני פי הבור, מעל קו המים, ולא לגעת במים כלל.
והמקרה שעליו נחלקו שני התנאים הוא בדיוק זה שבו האפשרות התיאורטית הזאת אינה קיימת: בור מלא כל כך, עד שהדרך המעשית היחידה למדוד את רוחבו היא להכניס יד לתוך המים ולהוציאה רטובה. רבי טרפון אומר שאף כאן ידע האדם היטב שידו תצא רטובה, ולכן המים ברצון והם בכי יותן. רבי עקיבא משיב שאנו דנים לפי אופיו הרגיל של המעשה, ולא לפי הבור המסוים הזה. וכיוון שמדידת רוחב אינה מצריכה בדרך כלל נגיעה במים, ההרטבה אינה כלולה במעשה, ואף כאן אין המים בכי יותן.
ההלכה כרבי עקיבא: מים שעלו בשעת מדידת עומקו של בור הם בכי יותן ומכשירים; מים שעלו בשעת מדידת רוחבו אינם בכי יותן.