מכשירין, פרק ה, משנה א. לאורך כל המסכת השאלה המכרעת לגבי כל משקה היא אם הוא בא על האדם או על החפץ מדעתו וברצונו. מים שהאדם שמח בהם הם "ברצון", ומים כאלה יכולים לשמש הכשר, כלומר להכשיר אוכל לקבל טומאה; ואילו מים שמעולם לא רצה בהם אין בהם כוח כזה. משנתנו פותחת את הפרק החמישי ומיישמת עיקרון זה באדם היוצא מן הנהר, והתוצאה מפתיעה: טבילה אחת יכולה לבטל את תוקפה ההלכתי של חברתה.
לשון הפתיחה: "מי שטבל בנהר, והיה לפניו נהר אחר ועבר בו, טיהרו שניים את הראשונים". אדם טבל בנהר, מצא נהר אחר חוסם את דרכו, ועבר בו; המים השניים טיהרו את מה שהותירו עליו הראשונים. תארו לעצמכם את המעמד: אדם נכנס לנהר לרחוץ ושמח בכך. כל הלחות שנשארת על עורו כשהוא יוצא היא לחות שרצה בה, ולכן דינה "ברצון". אילו נטפו ממנה טיפות על פירות, היו נותנות הכשר ועושות את האוכל מוכשר לקבל טומאה.
ואז נהר שני מזדמן בדרכו והוא חוצה אותו. אין לו שום עניין להירטב בפעם השנייה; המעבר הזה הוא פשוט הכרח הדרך. לפיכך מי הנהר השני אינם נעשים "ברצון", ומצד עצמם אינם מכשירים כלל. אבל המשנה מלמדת יותר מזה. בשעה שהוא עובר, מי הנהר השני שוטפים מעליו את מי הנהר הראשון ובאים תחתיהם מים שאין בהם רצון. האדם יוצא כשאין עליו דבר שיכול לתת הכשר, וכל העניין נתברר.
המשנה ממשיכה במקרה מקביל: "דחהו חברו לשכרו, וכן לבהמתו, טיהרו שניים את הראשונים". לאחר שטבל בנהר הראשון, בא אדם זה אל מים שניים, וחברו, מתוך שכרותו, דחף אותו לתוכם ונפל למים שלא בכוונה. וכן הדין אם רחץ את בהמתו והחבר השיכור דחף אחר כך את הבהמה למים. בשני המקרים המים האחרונים מטהרים את הראשונים. אין בהרטבה השנייה שום ביטוי לרצון הבעלים, שהרי היא באה רק מחמת שכרותו של החבר, ולכן הטבילה השנייה אינה "ברצון" והיא מפקיעה את פעולתה של הראשונה.
המשנה חותמת במקרה ההפוך: "אם כמשחקין בו, הרי זה בכי יותן". אם היו משחקים בו, הרי זה "בכי יותן", כלומר נחשבים המים כבאים ברצון. כששניים משתעשעים זה עם זה ודוחפים זה את זה למים, הדחיפה למים היא חלק מן המשחק והיא בדיוק מה שעומד בדעת המשתתפים. וכיוון שהנפילה רצויה, מי הנהר השני באים "ברצון", ואף הם מכשירים בשלמות ומאפשרים לאוכל לקבל טומאה.
נמצא שהפרק נפתח בזוג ניגודים מדויק: אותה דחיפה עצמה לאותו נהר עצמו מנטרלת את הכול כשהיא נכפית על האדם, ומכשירה את הכול כשהוא היה שותף מרצון במשחק. בזה נשלמה משנה א.