מעשר שני, פרק ד', משנה ב'. במשנה הקודמת למדנו כי לעיתים, בהעברת מעשר שני ממקום למקום, משתנה מחירו. משנתנו מלמדת שאף באותו מקום עצמו עלול המחיר להשתנות, בהתאם לזהות הקונה והמוכר.
"פודין מעשר שני כשער הזול":
כאשר קיימים במקום אחד שני מחירים שונים שלפיהם ניתן לפדות את המעשר השני, הפדיון נעשה לפי המחיר הזול שבהם, ונמצא שהמעשר השני אינו נהנה כל כך. שני כללים מביאה המשנה בעניין זה:
"כמות שהחנווני לוקח ולא כמות שהוא מוכר" - החישוב נעשה לפי הכמות שהחנווני, הקמעונאי, קונה מן הסיטונאי, שאז הוא מקבל פירות מרובים בפחות כסף; ולא לפי הכמות שהוא מוכר בה, שהיא פירות מעטים בכסף רב, שכן במכירתו הוא נוטל את רווחו. לדוגמה: אם הוא קונה בשלושה דולר לליברה ומוכר בארבעה דולר לליברה - הפדיון ייעשה לפי שלושה דולר לליברה, וכסף המעשר השני שישמש עבור כל ליברה יהיה שלושה דולר ולא ארבעה.
"כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף" - כאשר באים לפדות פרוטות, מטבעות נחושת של מעשר שני, על מטבע כסף, החישוב נעשה לפי שערו של השולחני, מחליף הכספים, בשעה שהוא מקבל את מטבעות הנחושת ונותן תמורתן מטבע כסף - שאז הוא דורש כמות גדולה של פרוטות; ולא לפי הדרך שבה הוא עצמו נותן פרוטות תמורת מטבע כסף, שאז הוא נותן כמות פחותה. לדוגמה: אם הוא דורש מאה פרוטות עבור כל דולר כסף, ואילו כאשר נותנים לו דולר הוא מחזיר שמונים פרוטות בלבד - יש ליטול מאה פרוטות של מעשר שני כדי להעלותן על דולר כסף אחד, שיהיה מעתה כסף המעשר השני החדש. כלומר, החישוב מבוסס על מאה פרוטות ולא על שמונים.
"אין פודין מעשר שני אכסרא":
"אכסרא" פירושו אומדן. אין פודין מעשר שני על פי הערכה בעלמא: אין נוטלים ערימת תבואה, למשל, בלא למדוד אותה, בלא לשקול אותה ובלא לקבוע את כמותה המדויקת.
פדיון על פי אחד ופדיון על פי שלושה:
פירות מעשר שני שדמיהם ידועים - נפדים על פי עד אחד. יש שגרסתם "על פי אחד", בלא המילה "עד", שכן אין כאן עניין של עדות אלא של מומחיות, ולפיכך משמעות הדברים היא פדיון על פי מומחה אחד.
אך דבר שאין דמיו ידועים כראוי - יש לפדותו על פי שלושה, שהם למעשה בית דין הקובע את ערכו. ואלו הדוגמאות שמונה המשנה:
יין שהתחיל להתקלקל.
פירות שהתחילו להירקב.
מטבעות שהתחילו להעלות חלודה.
בדברים אלו קשה לעמוד על הערך המדויק, ולפיכך הם צריכים שלושה שיקבעו את שוויים.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי פדיון מעשר שני נעשה לפי השער הזול - כשער קנייתו של החנווני ולא כשער מכירתו, וכשער קבלת הפרוטות אצל השולחני ולא כשער נתינתן; שאין פודין באומדן אלא במדידה מדויקת; ושדבר שדמיו ידועים נפדה על פי אחד, ואילו דבר שאין דמיו ידועים - כיין שהתקלקל, פירות שהרקיבו ומטבעות שהעלו חלודה - טעון הערכה על פי שלושה.