מעשר שני, פרק ב', משנה ג'. במשנה הקודמת הועלתה הנקודה שבאופן כללי תרומה חמורה יותר ממעשר שני. אולם רבי שמעון השיב על טענה זו, שאין הדבר נכון לגמרי, מפני שיש דרכים שבהן תרומה קלה יותר ממעשר שני. הקולות הללו מתוארות במשנה זו ובמשנה הבאה.
תלתן של מעשר שני:
התלתן הוא צמח הראוי לאכילה, אך לא בכל שלב: משהתקשה שוב אינו ראוי לאכילה, ואין הוא נאכל אלא בעודו צעיר, רענן וטרי.
לפיכך אומרת המשנה: "תלתן של מעשר שני - תיאכל צמחונים" - יש לאוכלו דווקא בעודו צעיר וטרי, ואין להניחו עד שיתקשה ויתייבש ולא יהיה ראוי לאכילה. מעשר שני נועד להיאכל, ועל כן מוטל לטפל בו בעודו טרי וראוי לאכילה.
לעומת זאת, בתלתן של תרומה מותר להניחו שיתקשה ויתייבש, ורק אחר כך להשתמש בו. השימוש היה לצורך חפיפת הראש - שפשוף התלתן על הראש כמין חומר ניקוי. במעשר שני החמירו וקבעו שאין להשתמש בו אלא לאכילה בלבד, ולפיכך אין להניחו להתקשות ולהשתמש בו אחר כך לצורך היגייני אחר.
מחלוקת בית שמאי ובית הלל בדרגת הטהרה:
משהותר להניח לתלתן של תרומה שיתקשה, נחלקו באיזו דרגת טהרה ונקיות יש לטפל בו:
בית שמאי אומרים: "כל מעשיה בטהרה, חוץ מחפיפה" - כל דבר שעושים בו טעון שמירה על דרגת הטהרה. אף שהתלתן אינו מאכל גמור, ואף שמדובר בו לאחר שהתקשה, מכל מקום, כיוון שיש אנשים האוכלים אותו, כל טיפול בתלתן של תרומה נעשה בידיים טהורות, ואין לנגוע בו קודם נטילת ידיים, בדיוק כדין תרומה רגילה. יוצא מן הכלל שלב החפיפה עצמו, בעת שמשפשפים אותו על הראש, שכן בנקודה זו שוב אין הוא ראוי לאכילה כלל, ולפיכך אין צורך בידיים טהורות ובנטילת ידיים קודם לכן.
בית הלל אומרים: "כל מעשיה בטומאה, חוץ משרייתה" - כל דבר שעושים בו מותר לעשותו בטומאה, ואין הידיים טעונות נטילה קודם הטיפול בתלתן של תרומה. יוצא מן הכלל שלב שרייתו במים: המים מכשירים אותו לקבל טומאה, ולפיכך הנוגע בו בידיים שלא נטלו מטמא אותו מיד ובצורה ישירה. על כן אמרו שיש ליטול ידיים תחילה כאשר מטפלים בתלתן רטוב; אך כל שאין מטפלים בתלתן רטוב באופן ישיר, אין הידיים צריכות להיות טהורות, וניתן להשתמש בו בטומאה.
לסיכום: במשנה זו למדנו קולה שבתרומה לגבי מעשר שני: תלתן של מעשר שני נאכל דווקא בעודו צמחונים, טרי וראוי לאכילה, שכן מעשר שני נועד לאכילה בלבד; ואילו תלתן של תרומה מותר להניחו שיתקשה ולהשתמש בו לחפיפת הראש. עוד עמדנו על מחלוקת בית שמאי ובית הלל בדרגת הטהרה הנדרשת בטיפול בתלתן של תרומה - בית שמאי מחייבים טהרה בכל מעשיה חוץ מן החפיפה, ובית הלל מתירים טומאה בכל מעשיה חוץ מן השרייה במים, המכשירה אותו לקבל טומאה.
במשנה הבאה נמשיך בקולות נוספות שבתרומה לגבי מעשר שני.