כלאיים, פרק ט', משנה י' - זוהי המשנה האחרונה במסכת כלאיים. מצוי בימינו שהמביא בגד למכבסה, ולעיתים אף לחייט, מוצא בו תווית או מספר שהוצמדו לבגד כדי לזהות את בעליו. מנהג זה היה נפוץ אף בעת העתיקה: המביא בגד לאורג או לכובס, היו תופרים בו סימן בתפרים קלים, סימן שזיהה את הבגד כשלו.
"אותות הגרדין ואותות הכובסין":
המשנה קובעת: "אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורות משום כלאים" - הסימנים הנתפרים בידי הגרדים, כלומר האורגים, וכן הסימנים שמשמשים את הכובסים, אסורים משום כלאים. כלומר, אין הסימן יכול להיות עשוי צמר בבגד של פשתן, או להפך.
מה נחשב 'חיבור'?
כעת דנה המשנה בשאלה מה מהווה חיבור בין צמר לפשתן: "התוכף תכיפה אחת - אינה חיבור" - התופר תפירה אחת בלבד, שהעביר את החוט פעם אחת בנקב אחד, אין זה חיבור. לקביעה זו השלכות בשלושה תחומים בהלכה:
לעניין טומאה וטהרה: נקב בודד של חוט אינו מחבר שני בגדים שונים זה לזה, ולפיכך אם נגע טמא באחד מהם, אין הדבר משפיע על הבגד השני.
לעניין כלאים: "ואין בה משום כלאים" - אין כאן בעיה של שעטנז, שבו עוסקת המסכת שלפנינו.
לעניין שבת: "והשומטה בשבת פטור" - המפריד את התפירה בשבת פטור. אף שקריעה או חיתוך על מנת לתפור מהוות מלאכה בשבת, כאן פטור, משום שמלכתחילה אין זה נחשב מחובר.
לעומת זאת: "עשה שני ראשיה לצד אחד" - כאשר שני ראשי החוט נמצאים באותו צד, כלומר שהחוט הועבר פעמיים, הרי זה חיבור לכל הדינים: חיבור לעניין טומאה וטהרה, "ויש בה משום כלאים" - שני הבגדים נחשבים מחוברים ואסורים, "והשומטה בשבת חייב" - לעניין מלאכת קריעה.
מחלוקת המפרשים בעניין הקשירה:
נחלקו המפרשים בשאלה אם נדרשת גם קשירת החוט, ולא רק העברתו:
לדעה אחת, די בהעברת החוט פעמיים אף בלא קשירה, וזה נחשב חיבור, והמשנה מדברת אף בלא קשירה. ולפי זה, אף המקרה הראשון - שהעברה אחת אינה חיבור - נאמר בלא קשירה, שכן אם קשר את הראשים יחד, אפילו בהעברה אחת נחשב הדבר חיבור.
לדעה השנייה, המשנה עוסקת אף בקשירה: אף בהעברה אחת בצירוף קשירה אין זה חיבור, ורק העברה פעמיים בצירוף קשירה נחשבת חיבור.
דעת רבי יהודה:
"רבי יהודה אומר: עד שישלש" - להעביר את החוט פעמיים אינו מספיק, ונדרשת העברה שלישית.
"השק והקופה מצטרפין לכלאים":
המשנה מסיימת בשק ובקופה, הנחשבים חיבור ומצטרפים לעניין כלאים. המדובר בשק שחובר אליו טלאי של צמר, ובקופה שחובר אליה טלאי של פשתן. כאשר מחברים את השק והקופה זה לזה, הצמר והפשתן מחוברים באופן עקיף בלבד, ואף על פי כן הרי זה חיבור, והם מצטרפים לאיסור כלאים.
בזאת אנו מסיימים את מסכת כלאים. תודה שהצטרפתם אלינו, ואנו מצפים ללמוד יחד את המסכת הבאה - מסכת שביעית, העוסקת כולה בהלכות שמיטה, הרלוונטיות השנה בארץ ישראל.