כלאים, פרק שני, משנה עשר. במשנה הקודמת עמדנו על דעת חכמים, שהזורע שדה בגודל בית סאה רשאי לזרוע בתוכה תשע ערוגות של סוגי ירקות שונים או סוגי תבואה שונים. תשע הערוגות אינן ממלאות את כל השטח, אלא נותר רווח ביניהן. אף שנחלקו בשאלה כיצד בדיוק יש לסדר את הערוגות, לכל הדעות נדרש רווח של בית רובע - שטח זריעה של רובע הקב, שהוא כעשר אמות על עשר אמות - בין ערוגות התבואה הזרועות.
משנתנו מחדשת כי אותם שטחי בית רובע המפרידים בין סוגי התבואה השונים, אינם צריכים להיות ראויים לזריעה. עצם קיומו של שטח ריק מפריד - די בו.
"כל שהוא בתוך בית רובע עולה במידת בית רובע":
כל דבר הנמצא בתוך אותו שטח של בית רובע הקב, כעשר אמות על עשר אמות המפרידות בין התבואה, "עולה במידת בית רובע" - נחשב במידת בית הרובע הנדרשת בין כל אחת מתשע הערוגות. והמשנה מונה דוגמאות לדברים שאינם ראויים לזריעה:
"אכילת הגפן" - גפן הגדלה בשדה, אין זורעים בתוך שטח של שישה טפחים סביבה. לפיכך, אם עמדה גפן בודדת בתוך אותה חלקה ריקה, אין אפשרות לזרוע בתוך שישה טפחים ממנה, ואף על פי כן השטח נחשב כבית רובע המפריד.
"והקבר" - אזור שיש בו קבר אף הוא אינו בר זריעה, ובכל זאת נחשב להפסק.
"והסלע" - שטח בית רובע העשוי אבן, שבוודאי אין אפשרות לזרוע בו, ואף הוא נחשב כהפסק שבין סוגי התבואה השונים.
מהפרדת תשע הערוגות להפרדה שבין שני מינים:
מכאן עוברת המשנה ממקרה של נטיעת תשע ערוגות בבית סאה, למקרה שבו מבקש האדם לזרוע שני מינים שונים זה בצד זה.
"תבואה בתבואה" - הזורע מין תבואה אחד בצד מין תבואה אחר, נדרש ביניהם שיעור בית רובע: שטח הזריעה של רובע הקב, שלפי הרמב"ם הוא ריבוע של כעשר אמות וחומש אמה על עשר אמות וחומש אמה. משנמצא מרווח זה בנקודה אחת שבין שני המינים, מותר לקרבם בשאר הגבול שביניהם; די בכך שתהיה נקודה אחת ובה שטח של בית רובע.
הגבלה נוספת שמזכירה המשנה: אין מין אחד יכול להיות מוקף כליל במין השני מכל ארבע רוחותיו, אלא עליו להיות פתוח לפחות מצד אחד. כאשר הוא 'חבוש', כלומר מוקף לגמרי, אין הדבר מותר אף בהפרדה של בית רובע.
שיעורי ההפרדה בין המינים:
"ירק בירק" - סוג ירק אחד בצד סוג ירק אחר, בשונה מתבואה שהיא מין גרעינים, די בהפרדה של שישה טפחים.
"תבואה בירק וירק בתבואה" - כאשר תבואה וירק זה בצד זה, הולכים אחר השיעור הגדול: אין שישה טפחים מספיקים, אלא נדרש שטח מרובע של בית רובע.
"רבי אליעזר אומר: ירק בתבואה שישה טפחים" - רבי אליעזר חולק וסובר שירק ותבואה יחד נמדדים אף הם בשיעור של ירק, כשם שירק בירק די לו בהפרדה של שישה טפחים. לדעתו, אף בירק בתבואה אין צורך בבית רובע, ודי בשישה טפחים ביניהם.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי שטח בית הרובע המפריד בין המינים אינו צריך להיות ראוי לזריעה, וכל הנמצא בתוכו - אכילת הגפן, הקבר והסלע - עולה במידת בית רובע. עוד למדנו את שיעורי ההפרדה בין שני מינים הנזרעים זה בצד זה: תבואה בתבואה בבית רובע (בנקודה אחת, ובלבד שלא יהיה מין אחד מוקף בחברו מארבע רוחותיו), ירק בירק בשישה טפחים, ותבואה בירק בבית רובע - ולדעת רבי אליעזר, בשישה טפחים בלבד.