כלאים, פרק ו, משנה ד. המשנה עוסקת באדם שהדלה את גפנו על אילן מאכל, ובשאלה מה דינו של שאר האילן שאין עליו גפן לעניין זריעת זרעים תחתיו.
"המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל":
אדם שהדלה את גפנו על ענפי אילן מאכל - "מותר להביא זרע תחת המותר". מותר לזרוע זרעים תחת שאר חלקי אילן המאכל שאין עליהם גפן, משום שאין אדם מניח לאילן המאכל שלו להיות מקומה הקבוע של הגפן. הציפייה היא שבעל הגפן לא יניח לה לגדול על שאר האילן, אלא יסיר אותה בסופו של דבר, ולא יניח שהדבר יתרחש.
התפשטה הגפן מעל מקום הזריעה:
"אם הילך החדש - יחזירנו" - אם התפשטה הגפן מעל האזור שבו נזרע הזרע, עליו להסירה משם. אין בכך איסור בדיעבד, שכן כוונתו של האדם היא שאין הדבר מעניין אותו, ולפיכך כל עוד הוא מסיר את הגפן - הדבר מותר.
מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל:
המשנה מביאה מעשה - "מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז" - רבי יהושע נסע אל מקומו של רבי ישמעאל, לכפר עזיז, ושם הראה לו רבי ישמעאל שני מקרים:
בכפר עזיז: "והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה" - גפן שהודלתה על חלק מעץ תאנה, שהוא אילן מאכל. שאל רבי ישמעאל: "מה אני להביא זרע תחת המותר?" - מה ההלכה, האם מותר לזרוע זרע תחת שאריתו של אותו אילן מאכל, עץ התאנה? השיבו רבי יהושע: "מותר", כדין שנתבאר בריש המשנה.
בבית המגניא: משם העלהו רבי ישמעאל לבית המגניא, "והראהו גפן שהיא מודלה על מקצת קורה וסדן של שקמה, ובו קורות הרבה" - גפן שהודלתה על הקורה, היינו על הענפים, ועל הסדן, הוא הגזע, של עץ שקמה, ובאילן זה קורות רבות ('קורה' הוא המונח המשמש לענפי השקמה).
פסק לו רבי יהושע: "תחת קורה זו אסור, והשאר מותר" - תחת אותה קורה שהגפן מודלית על מקצתה אסור לזרוע לכל אורכה, אף בחלק שאין הגפן מצויה בו; אך שאר הקורות מותרות. בעץ שקמה רואים כל קורה כישות נפרדת ופריט בפני עצמו, ולפיכך אותו ענף מסוים נאסר כולו, ואילו תחת שאר הקורות מותר להביא זרע.
לסיכום: המדלה גפן על מקצת אילן מאכל - מותר לזרוע תחת שאר האילן, שכן אין אדם מייחד את אילן המאכל שלו למקום קבוע לגפן; ואם התפשטה הגפן מעל מקום הזרעים - יסירנה, ואין בכך איסור בדיעבד. במעשה שבמשנה: בתאנה הותרה הזריעה תחת שארית האילן, ובשקמה נאסרה הזריעה תחת כל הקורה שהגפן מודלית על מקצתה, ואילו תחת שאר הקורות מותר, משום שכל קורה נחשבת ישות נפרדת בפני עצמה.