כלאים, פרק ד', משנה ד'. במשנה הקודמת נידון עניין המחיצה: מחיצה החוצה בין שני שדות מתירה לזרוע בסמיכות אליה אף את מה שבדרך כלל היה נחשב כלאים, ואפשר שיהיו שני מינים שונים זה לצד זה ממש, כל שמחיצה מפרידה ביניהם. משנתנו ממשיכה ומבררת נקודות נוספות באופיים של דיני המחיצה.
"מחיצת הקנים":
מדובר במחיצה העשויה קנים אנכיים, שיש רווח בין קנה לקנה. קובעת המשנה: "אם אין בין קנה לחברו שלושה טפחים כדי שייכנס הגדי - הרי זו כמחיצה". שיעור שלושה טפחים הוא המרווח שדרכו יכול גדי קטן לתחוב את ראשו; וכל שהמרווח פחות משלושה טפחים, נחשבת המחיצה כמחיצה גמורה. אף שיש רווח פתוח בין הקנים, סמיכותם זה לזה - פחות משלושה טפחים - עושה את כל שטח הקנים למחיצה, ולפיכך מותר לזרוע בצמוד אליה, על אף אותם רווחים פתוחים.
גדר שנפרצה:
"גדר שנפרץ עד עשר אמות - הרי הוא כפתח" - פרצה שאין בה עשר אמות נחשבת פתח שבתוך הגדר, והגדר נחשבת גדר אף במקום הפתח. לפיכך מותר לזרוע כנגד אותו קו שבו נמצאת הפרצה, שהרי הוא המשך הגדר, ואין זה אלא פתח.
יותר מעשר אמות - "כנגד הפרצה אסור" - פרצה הגדולה מעשר אמות נחשבת מקום פתוח, ושוב אינה חלק מן הכותל ומן המחיצה, אלא פרצה בגדר, ואסור לזרוע כנגדה. אולם באזור שבו קיימת גדר בפועל - עדיין נחשב הדבר מחיצה, ומותר לזרוע כנגדה משני צדדיה.
"נפרצו בו פרצות הרבה":
"אם העומד מרובה על הפרוץ - מותר" - כאשר סך הגדר העומדת מרובה על סך המקום הפרוץ, מותר לזרוע אף כנגד מקום הפרצה. ובתנאי שאין כל פרצה כשלעצמה יתירה על עשר אמות; ובכל מקום שהפרצה גדולה מעשר אמות, אסור לזרוע כנגדה.
"אם הפרוץ מרובה על העומד - כנגד הפרצה אסור" - כאשר סך המקום הפתוח מרובה על המקום שבו עומדת הגדר, הפרצות נחשבות בעייתיות ואסור לזרוע כנגדן, ואף אם אין בהן עשר אמות. אולם בכל מקום שיש בו גדר בשיעור ארבעה טפחים לפחות - וזהו השיעור המינימלי הנדרש כדי שייחשב הדבר גדר - מותר לזרוע כנגדו. ואף ארבעה טפחים אלו יכולים להיות מורכבים מעמודים אנכיים שאין ביניהם שלושה טפחים.
לסיכום: משנה זו מלמדת שלושה כללים באופי המחיצה: מחיצת קנים שהרווח שביניהם פחות משלושה טפחים - מחיצה גמורה היא; פרצה שאין בה עשר אמות - כפתח, ומותר לזרוע כנגדה, ואם יש בה יותר מעשר אמות - אסור לזרוע כנגדה, אך במקום הגדר עצמה מותר; וכאשר נפרצו פרצות רבות, נמדד היחס שבין העומד ובין הפרוץ, ובכל מקום שיש בו גדר בשיעור ארבעה טפחים - מותר לזרוע כנגדו.