כלאים, פרק ט', משנה ג':
המשנה מונה שלושה סוגי מטפחות: "מטפחות הידיים, מטפחות הספרים, מטפחות הספג - אין בהן משום כלאים":
"מטפחות הידיים" - מגבות המשמשות לניגוב הידיים.
"מטפחות הספרים" - הכיסויים שבהם היו עוטפים ומכסים את ספרי התורה ושאר הספרים.
"מטפחות הספג" - מגבות המשמשות לרחצה, מגבות אמבטיה.
בכל אלו אין דין כלאיים, משום שאינם מיועדים לשמש בגד.
"רבי אליעזר אוסר":
לדעת רבי אליעזר מטפחות אלו אסורות, שהרי בסופו של דבר אלו דברים שאדם עשוי לעטוף בהם את עצמו, ולפיכך יש בהם משום כלאיים.
"ומטפחות הספרים אסורות משום כלאים":
כאן הכוונה למטפחות של הסַפָּרִים - אותן מטפחות שהיו פורשים על האדם בשעת התספורת, כדי לשמור על נקיון בגדיו ושלא ייפול עליהם השיער הנחתך. מטפחות אלו אסורות משום כלאיים אף לדעת התנא קמא, מפני שדרך לבישתן בכך: אין זה דבר שמשתמשים בו לניגוב בלבד, אלא דבר שהאדם לובש ממש, ולכן יש בו איסור שעטנז.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי מטפחות הידיים, מטפחות הספרים ומטפחות הספג אינן אסורות משום כלאיים, לפי שאינן מיועדות לשמש בגד, ורבי אליעזר אוסר בהן משום שאפשר לעטוף בהן את הגוף. לעומת זאת, מטפחות הסַפָּרִים אסורות משום כלאיים גם לדעת התנא קמא, שכן דרך לבישתן בכך.