כלאיים, פרק א', משנה ב'. במשנה הקודמת למדנו כי בערוגה קטנה בשיעור שישה טפחים על שישה טפחים מותר לזרוע חמישה מיני זרעונים שונים. משנתנו באה להבהיר כי היתר זה נאמר דווקא בסוגי זרע שדרכם להיזרע ביחידות קטנות מאוד, בחלקה מסוג זה; אולם סוגים שדרכם להיזרע בשטחים גדולים, בשדה גדולה - אין ההיתר חל עליהם.
לשון המשנה:
"כל מין זרעים אין זורעין בערוגה" - המילה "זרעים" מתייחסת כאן באופן ספציפי לזרעים הנזרעים בשטחים גדולים מאוד. את אלו אין זורעים בערוגה, כלומר אין היתר לזרוע מהם חמישה מינים בתוך שישה טפחים על שישה טפחים. "כל מין ירקות זורעין בערוגה" - כל סוג של זרע או ירק שדרכו להיזרע בכמויות קטנות מאוד, אותו מותר לזרוע בערוגה זו.
הדוגמאות שבמשנה:
"חרדל ואפונים השופין" - זרעי חרדל, וכן אפונה קטנה וחלקה - הרי אלו "מין זרעים". מכיוון שדרכם להיזרע בכמויות גדולות מאוד, אין היתר לזרוע מהם חמישה מינים שונים בערוגה של שישה על שישה טפחים.
"אפונים הגמלונים" - סוג האפונה הגדול - הרי אלו "מין ירק", ובהם מותר לזרוע חמישה מינים שונים בערוגה.
גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט:
הלכה נוספת ממשיכה עניין שנידון במשנה הקודמת: כאשר יש גבול הגבוה טפח, ניתן להוסיף זרעונים עד שלושה עשר מינים. אומרת המשנה: "גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט - כשר" - היה הגבול בגובה טפח כשיעורו הראוי, ולאחר מכן נתמעט ונשחק, עדיין כשר הוא, "שהיה כשר מתחילתו". מכיוון שהיה כשר בשעת תחילתו, אין הוא נדרש לשמור על גודלו.
התלם ואמת המים:
"התלם ואמת המים שהם עמוקים טפח - זורעים לתוכן שלושה זרעונים" - תלם או תעלת השקיה שעומקם טפח, מותר לזרוע לתוכם שלושה מינים שונים של זרעים: "אחד מכאן" - מצד אחד של התלם, "ואחד מכאן" - מן הצד השני, "ואחד באמצע" - ובלבד שיהיו רחוקים זה מזה טפח ומחצה לפחות, שהוא שיעור יניקה שהזכרנו במשנה הקודמת - כמות המקום שבתוכה יונק הצמח את מזונו.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי היתר זריעת חמישה מינים בערוגה נאמר במיני ירקות הנזרעים בכמויות קטנות, ולא במיני זרעים הנזרעים בשטחים גדולים; כי גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט - נשאר בכשרותו, שהיה כשר מתחילתו; וכי בתלם ובאמת המים העמוקים טפח מותר לזרוע שלושה מינים - אחד מכאן, אחד מכאן ואחד באמצע - ובלבד שיישמר ביניהם שיעור יניקה של טפח ומחצה.