ברוכים הבאים למסכת כלאיים. איסור כלאיים - עירובם של דברים שונים זה בזה - מקיף כמה תחומים שונים בהלכה:
כלאי זרעים - ערבוב זרעים שונים זה בזה, ובו יעסקו שלושת הפרקים הראשונים של המסכת. איסור זה נוהג בארץ ישראל בלבד.
כלאי הכרם - מפרק ד' עד פרק ז': ערבוב עצים אחרים וירקות יחד עם הכרם. מן התורה נאסר הדבר בארץ ישראל בלבד, ומדברי חכמים אף בחוץ לארץ. עמו נמנה גם איסור ההרכבה - אין להרכיב עץ אחד בחברו, ואיסור זה חל מן התורה אף בחוץ לארץ.
כלאי בהמה - בפרק ח': הרבעת שתי בהמות זו עם זו, הן לעניין עבודה והן לעניין הרבעה.
שעטנז - בפרק ט': ערבוב צמר ופשתים יחד, האסור מן התורה בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ.
פרק א', משנה א':
המשנה פותחת במניית קבוצות של זרעים שניתן היה לחשוב כי מינים שונים הם, ולפיכך יהיו כלאיים זה בזה ואסור לערבם; אך למעשה, מאחר שהם נחשבים למין אחד, אין הם כלאיים זה בזה. המנייה נעשית בזוגות: המשנה מונה זוג ועוד זוג, שכל אחד מהם אינו כלאיים בתוך עצמו.
"החיטים והזונין" - החיטה, והזונין שהוא סוג נחות יותר של חיטה. שני סוגי החיטה הללו אינם כלאיים זה בזה, ומותר לערבם יחד.
"השעורים ושיבולת שועל" - השעורה, ושיבולת שועל שהיא מין של שיבולת. אף שנראים הם כמינים שונים, נחשבים הם למין אחד לעניין כלאיים, ולפיכך מותר לערבם.
"הכוסמין והשיפון" - אף הם נחשבים למין אחד, וניתן לערבם יחד.
"הפול והספיר" - הפול, וסוג נוסף של פול הדומה לו מאוד. אף הם נחשבים למין אחד.
"הפרקדן והטופח" - שני סוגי קטניות שאין בידינו תרגום מדויק לשמותיהם (ואף אם היה, אין בכך משמעות רבה לעניינו), ואינם נחשבים כלאיים זה בזה.
"ופול הלבן והשעועית" - הפול הלבן, והשעועית שהיא סוג נוסף של קטנית, שיש המתרגמים אותה שעועית לוביה. אף הם אינם כלאיים זה בזה.
לסיכום: כפי שמסכמת המשנה - "אינם כלאים זה בזה" - כל אחד מן הזוגות הללו אינו נחשב כלאיים עם בן זוגו. אולם עירובו של אחד מהם עם בן זוג מזוג אחר - כלאיים הוא. נמצא שרק בתוך כל זוג וזוג אין דין כלאיים.