המפרנס את אשתו על ידי צד שלישי:
המשנה עוסקת בבעל המפרנס את אשתו על ידי צד שלישי: אין הוא אוכל עמה, ואף ייתכן שאינו גר עמה, אלא מוסר את האחריות לפרנסתה בידי אדם אחר. הוא מספק את כל צרכיה, אך אין הוא הנותן לה במישרין ואין הוא אוכל עמה. נחלקו בדבר אם רשאי כל בעל לנהוג כך, וייתכן שהדבר הותר רק כשהוא עובד בעיר אחרת או לומד בעיר אחרת, או כאשר האישה מסכימה לכך.
שיעור המזונות כשאינם אוכלים יחד:
כאשר האישה אוכלת עם בעלה, כל שהוא רגיל לאכול - הוא שחייב לספק לה. אם הוא מסתפק בלחם, במלח ובמים בכל ארוחה, זהו שיעורה. אך במקרה שלפנינו, שאין הם אוכלים יחד, חייב הוא לתת לה כשיעורו של אדם רגיל, ואינו רשאי לפחות משני קבין של חיטים.
קב - שיעורו עשרים וארבע ביצים, ונמצא ששני קבין הם ארבעים ושמונה ביצים.
סעודה ממוצעת - שיעורה שלוש ביצים, ונמצא שארבעים ושמונה ביצים מספיקות לשש עשרה סעודות (שש עשרה כפול שלוש).
בזמן המשנה נהגו לאכול שתי סעודות ביום, ובשבת שלוש סעודות. לפי זה נזקקה האישה לחמש עשרה סעודות בשבוע: שתי סעודות ביום מיום ראשון עד יום שישי, ושלוש סעודות בשבת. ועוד נראה במשנה הבאה שהבעל מחויב לאכול עמה פעם בשבוע בשבת באחת הסעודות, ואילו כאן מדובר במה שהוא מספק לה כשאינו עמה - הרי שדי היה בשתי סעודות לשבת, ובסך הכול בארבע עשרה סעודות בשבוע ולא בשש עשרה. אלא שהגמרא מבארת כי נותנים לה שתי סעודות נוספות, כדי שאם יבואו עניים לדפוק על דלתה ולבקש, יהיה בידה מה ליתן להם.
פירוט המזונות שעליו לספק:
שני קבין חיטים - כדי שתוכל להכין מהם לחם.
או ארבעה קבין שעורים - כמות כפולה תחת החיטים, לפי שהשעורים פחותים באיכותם. ואמנם היחיד שנתן כמות כפולה של שעורים היה רבי ישמעאל, משום שהתגורר סמוך לאדום, ובאזור מגוריו היו השעורים גרועים במיוחד; אך באופן כללי, הנותן שעורים אינו נדרש לכפול את הכמות, שכן אין איכותם ירודה כל כך.
חצי קב קטניות.
חצי לוג שמן - לוג הוא מידת נפח של נוזלים, והשמן דרוש לה הן לבישול והן להדלקת נרות.
קב תאנים מיובשות או מנה של תאנים דחוסות - קב הוא מידת נפח ומנה היא מידת משקל, והמשנה נוקטת כאן לשון משקל משום שכך נהגו למדוד עוגות תאנים דחוסות, שהיו נמכרות לפי משקל.
תוצרת ממקום אחר - אם אין בידו תאנים מיובשות או דחוסות, עליו לספק לה סוגים אחרים של תוצרת ופירות.
צרכי הבית והלבוש:
עד כאן בעניין המזון שהוא חייב לספק לה. מה בנוגע לשאר הצרכים, כגון בגדים ושאר צרכי המחיה?
מיטה, מזרן ומחצלת - סדין עבה שדרכה להניחו על גבי המזרן.
צעיף או רדיד לראשה.
סינר למותניה - לעת עבודתה ובישולה.
נעליים לכל אחד משלושה רגלים - באותו זמן ומקום נשחקו הנעליים במהירות, והיא נזקקה לשלושה זוגות נעליים בשנה. ומאחר שעליו ליתן לה שלוש פעמים בשנה, מוטב שייתן לה בכל אחד מן הימים הטובים - פסח, שבועות וסוכות - כדי שיהיו לה נעליים חדשות ליום טוב, ויהיה בכך כבוד ליום טוב.
ובגדים בשווי חמישים זוז בכל שנה. אין הוא רשאי ליתן לה בגדים חדשים לקיץ ובגדים בלויים לחורף, שהרי בקיץ הבגדים החדשים כבדים וחמים יתר על המידה, ובחורף אין הבגד הבלוי מחממה כראוי. אלא עליו ליתן לה בגדים חדשים בשווי חמישים זוז בחורף, כדי שיהיו לה בגדים חמים וטובים לימות החורף, ואותם בגדים עצמם, שכבר יהיו בלויים עד אז, תלבש בקיץ.
ואף כאשר מגיע החורף הבא ובעלה נותן לה בגדים חדשים, אין היא צריכה להחזיר את הבגדים הישנים אלא רשאית לשומרם, כדי שתלבש את הבגדים הישנים והבלויים בזמנים שבהם היא טמאה כנידה. נידה היא אישה הנעשית טמאה פעם בחודש, וראוי יותר שתלבש בגדים אחרים בתקופה זו בעת טומאתה; ואם שמרה את הבגדים הישנים, יהיו אלה מצויים בידה לזמן שבו היא טמאה.