כריתות, פרק ג', משנה ה'. אנו ממשיכים בדוגמאות למקרים שבהם מעשה אחד מחייב כמה חטאות. המשנה שלפנינו אינה עוסקת באכילה אלא בביאה אסורה, ועיקר חידושה: "יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות" - במעשה ביאה אחד ניתן להתחייב שש חטאות נפרדות. גם כאן נידרש להסביר כיצד חל איסור על איסור, אלא שהתרחיש כאן הוא צבירת איסורים עד למצב שבו חלים על אותה אישה שישה איסורים נפרדים.
המשנה נשענת על אילן יוחסין מסועף, ואין מקום לחשש: נעבור על הדברים שלב אחר שלב, וניתן יהיה לעקוב אחריהם בנקל.
המקרה הראשון - שש חטאות:
החוטא שבמקרנו הוא ראובן, העתיד לבוא על דינה ולהתחייב שש חטאות. הוריו של ראובן הם יעקב ולאה. ראובן בא על אמו לאה, ונולדת להם בת - דינה. מרגע לידתה אסורה דינה על ראובן משני צדדים: היא בתו, שהרי ראובן הוא אביה; והיא אחותו מאמו, שהרי לאה היא אמם של שניהם. שני האיסורים חלים בבת אחת ברגע הלידה, והרי לנו שניים.
לראובן אח מאביו בשם יוסף: ליעקב הייתה אישה נוספת, רחל, וממנה נולדו יוסף ובנימין. דינה מותרת להינשא ליוסף, שהרי הוריה הם ראובן ולאה והוריו הם יעקב ורחל, ואין ביניהם קרבה כלל.
משנישאת דינה ליוסף, נאסרה על ראובן באיסור שלישי - אשת אחיו. איסור זה הוא איסור מוסיף, שכן החפצא של האיסור, דינה, נאסרה כעת על אנשים נוספים: קודם נישואיה הייתה אסורה על ראובן בלבד, ומשנישאת ליוסף נאסרה על כל אחיו, ובכללם בנימין, וממילא נמנה ראובן ברשימה זו. ראוי להדגיש שאין זה עניין תיאורטי: אלמלא היו ליוסף אחים נוספים מלבד ראובן, לא היה כאן איסור מוסיף כלל.
איסור אשת אח אינו פוקע: אף אם ימות יוסף או יגרשנה, נותרת דינה אסורה על ראובן משום אשת אחיו לשעבר (ומקרה היבם הוא היוצא מן הכלל).
כעת נישאת דינה לעשו, אחיו של יעקב אבי ראובן. התורה אסרה אשת אחי אביו, דודתו, ולפיכך נאסרת דינה על ראובן בפעם הרביעית. גם כאן מדובר באיסור מוסיף, בהנחה שיש לעשו אחים נוספים באילן היוחסין, שכן היא נאסרת על אחיינים נוספים ובכללם ראובן.
כל עוד דינה נשואה לעשו היא אשת איש, ובכך נאסרת לא רק על בני המשפחה אלא על כל גבר. איסור זה חל בבת אחת עם נישואיה, וכל גבר כולל את ראובן - הרי זה איסור חמישי. ואם נעשית נידה, נוסף איסור שישי בדרך של איסור מוסיף, שכן כנידה היא אסורה אף על בעלה, וכל שכן על כל גבר אחר ובכללו ראובן. נמצא שאם יבוא ראובן עליה בשוגג, יתחייב שש חטאות נפרדות.
שאלה טכנית - כיצד נישאה דינה כלל?
לכאורה דינה עצמה ממזרת היא, שהרי אביה הוא אחיה, וכיצד נישאה לעשו? התשובה פשוטה: אין בממזרות בעיה לענייננו, שכן בממזרים הקידושין תופסים. אף שאינה אמורה להינשא לעשו, אם נישאה - הרי היא נשואה לו. ואף לסוברים שאין הקידושין חלים, ניתן להעמיד שאף עשו ממזר הוא, ונמצא ממזר הנושא ממזרת.
לשון המשנה:
"הבא על בתו חייב עליה משום בתו ואחותו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש ונידה" - לשון המשנה קצרה עד מאוד, ואין לעמוד עליה אלא לאור התרחיש שתואר. ואלו שש החטאות:
בתו - ראובן בא על בתו דינה.
אחותו - אמה של דינה היא לאה, שהיא גם אמו של ראובן.
אשת אחיו - דינה נישאה ליוסף אחי ראובן, והאיסור עומד אף לאחר גירושין או מיתה.
אשת אחי אביו - נישאה לעשו, אחיו של יעקב אבי ראובן.
אשת איש - עודנה נשואה.
נידה.
נמצא שאם בא ראובן על דינה, חייב שש חטאות נפרדות.
המקרה השני - שבע חטאות על הבא על בת בתו:
המשנה ממשיכה במקרה דומה, שבו אדם בא על נכדתו ומתחייב שבע חטאות. אילן היוחסין כאן שונה, והמעקב אחריו קשה ללא תרשים. השמות שלהלן הם השמות שבאילן היוחסין שבמהדורת ארטסקרול, ומומלץ בחום להיעזר בתרשים שם.
המקרה הוא כזה: שני אנשים, יעקב ולבן, שאין ביניהם קרבה. ליעקב בת בשם דינה, וללבן בת בשם לאה, וכל אחד נושא את בתו של חברו - יעקב נושא את לאה, ולבן נושא את דינה. אין בכך בעיה, אלא יצירת אילן יוחסין מוצלב. מנישואי לבן ודינה נולדת בת, שרח, והיא מושא האיסור; ואילו יעקב הוא הנושא, העתיד להתחייב שבע חטאות ואולי אף שמונה.
עם לידתה אסורה שרח על יעקב בשני אופנים: היא בת בתו דינה, כלומר נכדתו; והיא אחות אשתו לאה, שהרי אביהן של שתיהן הוא לבן. שני האיסורים הם חייבי כריתות, ושניהם חלים בבת אחת עם לידתה.
משנישאת שרח לראובן בנו של יעקב, נאסרת עליו באופן שלישי - כלתו. גם כאן נדרש שאילן היוחסין יתרחב, כך שייאסרו בעקבות הנישואין אנשים נוספים מלבד יעקב, ויהיה זה איסור מוסיף.
פקעו נישואין אלו, במיתת ראובן או בגירושין, ונישאת שרח לעשו אחי יעקב - נוספה סיבה רביעית. כשם שאסורה על האדם כלתו לעולם, אף אם מת בנו או גירשה, כך אסורה עליו אשת אחיו, בין בחיי האח ובין לאחר מיתה או גירושין (למעט מקרה של ייבום).
מת עשו או גירשה, ונישאת שרח בשלישית לישמעאל אחיו של יצחק אבי יעקב - הרי היא אשת אחי אביו, דודתו, האסורה עליו, וזו סיבה חמישית, אף היא מטעם איסור מוסיף, ככל שאילן היוחסין רחב דיו. וכל עוד היא נשואה לישמעאל היא גם אשת איש - סיבה שישית. ואם נעשית נידה, מתווסף איסור אף על בעלה עצמו - סיבה שביעית. נמצא שאם יבוא יעקב על שרח בנסיבות אלו, יתחייב שבע חטאות.
הערה חשובה: כלתו של אדם, אשת בנו, אשת אחיו ואשת אחי אביו אסורות עליו בין בעודן נשואות ובין לאחר מכן. לא כן אחות אשתו: היא אסורה עליו רק בחיי אשתו, ומשמתה אשתו הותרה אחותה. לפיכך מוכרח המקרה להעמיד שלאה עודנה בחיים, שאם לא כן לא נגיע לשבע.
לשון המשנה:
"הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו וכלתו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש ונידה" - ואלו שבעת הטעמים:
בת בתו - שרח היא בתה של דינה בתו של יעקב, נכדתו.
כלתו - נישאה לראובן בנו של יעקב.
אחות אשתו - לאה אשת יעקב עודנה בחיים, ושתיהן בנותיו של לבן.
אשת אחיו - משפקעו נישואיה לראובן, נישאה לעשו אחי יעקב.
אשת אחי אביו - נישאה בשלישית לישמעאל, אחיו של יצחק אבי יעקב.
אשת איש - עודנה נשואה לישמעאל.
נידה.
דעת רבי יוסי - שמונה חטאות:
באותו אילן יוחסין קובע רבי יוסי שניתן להעמיד שיעקב יתחייב לא שבע חטאות אלא שמונה: אם יפקעו הנישואין עם ישמעאל ותינשא שרח ליצחק אביו של יעקב, תיאסר עליו אף משום אשת אביו, האסורה לעולם. אלא שכדי שיחול איסור זה, צריכים הנישואין לתפוס, ולפיכך אינם יכולים להיות נישואין שיש בהם כרת. בנישואיה הקודמים לא הייתה בעיה: לראובן בנו של יעקב, לעשו אחיו ולישמעאל דודו נישאה בהיתר. אך נישואיה ליצחק, סבא רבא שלה, אינם פשוטים כלל, ויש ליישב כמה קשיים.
שני קשיים הם מדרבנן בלבד, ולפיכך הקידושין תופסים - שאילו היו מדאורייתא, וכל שכן בחייבי כריתות, לא היו הקידושין תופסים כלל:
נישואי אדם עם נינתו אסורים מדרבנן בלבד. התורה אסרה את בתו ואת בת בתו, אך נינתו לא נתפרשה בתורה.
שרח הייתה נשואה בתחילה לראובן, ונמצאת אשת נכדו של יצחק: ליצחק נולד יעקב, וליעקב נולד ראובן. בעוד שעל יעקב היא אסורה משום כלתו, על יצחק היא אשת נכדו - איסור דרבנן בלבד.
שני קשיים נוספים הם מאיסורי כרת, ובהם יש להעמיד אוקימתא, שהרי אנו זקוקים לכך שהנישואין ליצחק יתפסו ותהיה אשתו הגמורה:
בנישואיה השניים הייתה נשואה לעשו. אם עשו הוא בנו של יצחק, נמצאת אשת בנו ואסורה עליו. בהכרח, אפוא, יעקב ועשו אחים מן האם ולא מן האב: יעקב בנם של יצחק ורבקה, ועשו בנם של רבקה ואדם אחר. משאין יצחק קרובו של עשו, יכול הוא לשאת את גרושתו.
בנישואיה השלישיים הייתה נשואה לישמעאל אחיו של יצחק, ואשת אח אסורה. בהכרח מדובר בישמעאל שמת ללא ילדים וללא צאצאים כלל, וחלה כאן מצוות ייבום, ונמצא שנישואי יצחק ושרח הם מדין ייבום.
משיושבו כל אלו, יצחק ושרח נשואים, ונמצאת סיבה שמינית האוסרת על יעקב לבוא עליה - משום אשת אביו.
"וכן הבא על בת אשתו ועל בת בתה":
שאר דברי המשנה קצרים ביותר: אותם שני התרחישים חלים גם במי שבא על בת אשתו, היא בתו החורגת - שש חטאות; ועל בת בתה של אשתו, נכדתו החורגת - שבע חטאות. הרשימות זהות לרשימות הקודמות, אלא שבטעם הראשון, במקום "בתו" יבוא "בת אשתו", ובמקום "בת בתו" תבוא "בת בתה של אשתו", ושאר הטעמים כמות שהם.
ליצירת המקרים הללו יש להכיר את אילנות היוחסין. מי שאין לפניו תרשים, או שאינו יכול להקדיש לכך תשומת לב מלאה, מוטב שיעבור למשנה הבאה, שכן המעקב מסובך מדי בלעדיו. נעבור אפוא על המקרים לפי התרשים המקובל בארטסקרול, ואין אלא להסיר את הכובע בפני חז"ל שהגו אילנות יוחסין גאוניים המציגים תרחישים אלו.
בת אשתו - שש חטאות:
ליצחק וללאה, שאינם נשואים זה לזו, נולדת בת - רחל. ליצחק בן נוסף מנישואים אחרים, יעקב, והוא נושא את לאה. נישואין אלו מותרים, שכן לאה מעולם לא הייתה אשת אביו אלא פילגשו בלבד. משנישאו, יש ליעקב שני טעמים שאינו יכול לבוא על רחל: ראשית, לאה אמה של רחל היא אשתו, ונמצאת רחל בתו החורגת - וזהו ה'וכן' שלנו, החלפת "בתו" ב"בת אשתו"; ושנית, רחל אחותו מאביו, שהרי אביו של יעקב הוא יצחק, ואף אביה של רחל הוא יצחק.
רחל נישאת לעשו אחיו של יעקב. עשו הוא אח מן האם: אמם המשותפת היא רבקה, אביו של יעקב הוא יצחק ואביו של עשו הוא אליעזר. לרחל, שהוריה הם יצחק ולאה, אין קרבה לעשו והנישואין מותרים; אך משנישאת לו נאסרת על יעקב בטעם שלישי, משום אשת אחיו, ואיסור זה נותר בעינו אף אם מת עשו או גירשה (למעט ייבום).
לאחר מכן נישאת רחל לישמעאל, אחיו של יצחק אבי יעקב, ששניהם בניו של אברהם. הנישואין מותרים - כמי שנישאת לדודה - אך בכך נאסרת על יעקב בטעם רביעי, משום אשת אחי אביו. וכל עוד היא נשואה לישמעאל היא אשת איש, טעם חמישי; ואם נעשית נידה, טעם שישי. הרי שש סיבות, כל אחת מהן בכרת, ואם בא יעקב על רחל חייב חטאת נפרדת על כל אחת מהן - שש חטאות.
בת בתה של אשתו - שבע חטאות:
ה'וכן' השני עוסק בשבעה אופנים שבהם אסורים יעקב ורחל זה לזה, ואם באו זה על זה מתחייבים שבע חטאות. כאן אנו מחפשים גם את אשת הנכד. יעקב ולאה נשואים. ללאה בת בשם דינה, שאין יעקב אביה, וליעקב בן בשם אשר, שאין לאה אמו (ברש"י מופיע השם ראובן, ולשם הבהירות נקרא לו אשר).
ללאה אב בשם לבן. לבן, שמנוול הוא, בא על נכדתו דינה - בתה של בתו לאה - ונולדת להם בת בשם רחל. מרגע לידתה אסורה רחל על יעקב משני טעמים: ראשית, אשתו לאה היא אמה של דינה וסבתה של רחל, ונמצאת רחל נכדתו החורגת, במקביל למקרה השני שלמדנו, אלא שכאן מדובר בנכדת אשתו; ושנית, לאה ורחל אחיות הן, שהרי אביהן של שתיהן הוא לבן, ואין אדם נושא את אחות אשתו בחיי אשתו - וכל עוד לאה בחיים, זהו טעם שני.
רחל נישאת לאשר בנו של יעקב, ונמצאת כלתו - טעם שלישי, האסור לעולם אף אם ימות אשר או יגרשנה. לאחר מכן נישאת בשנית לעשו אחיו של יעקב מאביו יצחק. אין מניעה מנישואין אלו, שהרי יעקב ולאה כלל אינם מאותו אילן יוחסין ורחל רחוקה מעשו לגמרי; אך משנישאת לו נאסרת על יעקב משום אשת אחיו, טעם רביעי, אף לאחר מיתת עשו או גירושין (וסוגיית הייבום אינה רלוונטית כאן).
לאחר מכן נישאת רחל בשלישית לישמעאל דודו של יעקב, אחיו של יצחק. אף כאן היא רחוקה באילן היוחסין ואין מניעה, אך בכך נאסרת על יעקב משום אשת אחי אביו - טעם חמישי. וכל עוד היא נשואה לישמעאל היא אשת איש - טעם שישי; ואם נעשית נידה - טעם שביעי. נמצא שאם בא יעקב על רחל, עובר על איסור כרת, ואם היה זה בשוגג מביא חטאת על כל אחת משבע הסיבות.
לסיכום שבעת הטעמים:
בת בתה של לאה אשת יעקב - נכדתו החורגת.
אחות אשתו לאה, ששתיהן בנותיו של לבן.
כלתו, שנישאה לאשר בנו של יעקב.
אשת אחיו, משנישאת לעשו אחי יעקב.
אשת אחי אביו, משנישאת בשלישית לאחי אביו של יעקב.
אשת איש.
נידה.