כלים, פרק י"ז, משנה י. המשנה עוסקת במידות הקבועות שעל פיהן פועלת ההלכה, ובאמה כבר דנה: האמה הרגילה היא הבינונית, שיש בה עשרים וארבע אצבעות, שהן שישה טפחים. אך המשנה גם לימדה שלא כל אמה שבעולם הייתה במידה זו. בבית המקדש היו בשימוש אמות גדולות יותר לצרכים מסוימים. משנתנו פונה עתה לכיוון ההפוך, ומציגה לפנינו אמה קטנה יותר, של חמישה טפחים בלבד, שאף היא שימשה בבית המקדש.
רבי מאיר פותח וקובע הנחה כללית: "כל האמות היו בינוניות", כלומר כל האמות היו במידה הבינונית. בכל מקום שנזכר מספר של אמות, בין בפסוק ובין בדברי חכמים, בעניין מענייני בית המקדש, מעמידים אותו על האמה המצויה של שישה טפחים. זו נקודת הפתיחה. ומכאן ממשיך רבי מאיר ומונה את המקרים שבהם אין ההנחה הזו נוהגת.
מזבח הזהב
המיעוט הראשון שלו נאמר בלשון "חוץ ממזבח הזהב": מזבח הזהב הוצא מן הכלל. זהו המזבח שעמד בתוך ההיכל ושעליו הקטירו את הקטורת. מידותיו נאמרו בתורה: אמה אורכו ואמה רוחבו, ורבי מאיר מפרש שאמות אלו הן במידה הקטנה של חמישה טפחים ולא של שישה כרגיל.
הקרן, הסובב והיסוד
וממשיך רבי מאיר: "והקרן והסובב והיסוד". שלושת אלו כולם שייכים למזבח החיצון, הוא המזבח הגדול שעמד בעזרה, שעליו נתנו את דם הקרבנות ושעל אשו נשרפו האימורים.
- הקרן: ארבע הבליטות המוגבהות שהיו בפינות המזבח הגדול שבחוץ. כל אחת מהן תפסה שטח מרובע של אמה על אמה, ורבי מאיר מונה אמה זו בחמישה טפחים.
- הסובב: הרובד שהקיף את אותו מזבח מכל צדדיו, רחבו אמה, והוא נמצא בגובה שש אמות מרצפת העזרה. אף אמת הרוחב הזו היא האמה הקצרה.
- היסוד: רובד הבסיס שהיה מקיף את המזבח מלמטה, וגובהו אמה אחת. גם כאן האמה המדוברת היא אמה של חמישה טפחים.
חילוקו של רבי יהודה
רבי יהודה מעמיד את קו החלוקה במקום אחר לגמרי. לבניין, הוא אומר, המידה היא "אמת הבניין שישה טפחים", ולכלים "ושל כלים חמישה". חילוקו אינו בין חלק אחד של המזבח לחלק אחר, אלא בין מה שנבנה לבין מה שמשתמשים בו. המספרים שנאמרו במבנים, בכותלי בית המקדש ובמזבח החיצון עצמו שדינו כבניין, נמנים באמה הרגילה של שישה טפחים. אבל כל אמה שנאמרה באחד מכלי בית המקדש היא האמה הקצרה של חמישה.
שיטת רבי יהודה מעמידה אפוא כלל אחד ברור: כלי בית המקדש נמדדו באמה של חמישה טפחים, וכל מה שנבנה באבן ובטיט נמדד באמה של שישה. שני תנאים, שני אופנים שונים לסמן היכן פורשת האמה השלמה את מקומה לאמה המצומצמת, ולקח אחד עולה משניהם: אמה בבית המקדש אינה בהכרח האמה של משא ומתן שבכל יום, ואין מידותיו האמיתיות של דבר ידועות עד שקובעים באיזו אמה דיברה בו התורה.