כלים, פרק כד, משנה ה. הפרק כולו בנוי על תבנית אחת החוזרת שוב ושוב: המשנה נוקבת בשם של חפץ אחד, ומראה שאותו חפץ עצמו יכול ליפול לשלוש דרגות טומאה שונות לחלוטין, והכל תלוי רק במה שאנשים עושים בו. כאן החפץ הוא התרבוס.
נפתח בלשון המשנה עצמה: "שלושה תרבוסין הן", כלומר המשנה עומדת למנות שלושה סוגי תרבוס. ומהו תרבוס? חתיכת עור בהמה שעובדה ועוצבה לשימוש. ופרט אחד צריך להיות ברור לפני הכל: אין בחתיכת העור הזו בית קיבול כלשהו. אי אפשר להכיל בה דבר, שהרי אין היא אלא יריעת עור פרוסה. העובדה האחת הזו עומדת מאחורי כל ההלכות שבשורות הבאות.
תרבוס של ספרים
"של ספרים טמא מדרס", התרבוס שהוא של הספרים מקבל טומאת מדרס. הספרים הם אותם בעלי מלאכה שעסקו גם בהקזת דם, והעור היה מונח שם דווקא כדי שיהיה לאדם העובר את הטיפול מקום לשבת עליו. הואיל ומתחילתו יועד לישיבה, יש לו דין של חפץ העשוי לישיבה, וזב שיושב עליו עושה אותו מדרס, אב הטומאה.
התרבוס שמשמש כשולחן
"שאוכלין עליו טמא טומאת מת", התרבוס שאוכלים עליו מקבל טומאת מת. כאן דרוש לנו כלל גדול. חפץ שטוח של עץ או של עור שאין בו בית קיבול, פשוטי כלי עץ ופשוטי כלי עור, אינו מקבל טומאה מן התורה כלל. ואף על פי כן גזרו חכמים טומאה על חפץ כזה כשהוא משמש את האדם, וכשהוא משמש גם חפצים אחרים המשמשים בעצמם את האדם. שולחן ממלא את שני התיאורים: הוא משמש את האנשים האוכלים עליו, ובאותה שעה הוא נושא את המאכל ואת הכלים שהם עצמם משמשים את אותם אנשים. משום כך תרבוס זה מקבל טומאת מת אף שאינו מכיל דבר בתוכו.
אבל טומאת מדרס אינו מקבל, שהרי לא נועד מעולם לישיבה. אם יבוא אדם וישב עליו, יאמרו לו העומדים סביבו: עמוד, שכל זמן שאתה יושב כאן אין אנו יכולים להשתמש בו לסעודתנו. וחפץ שאומרים לאדם לעמוד מעליו אינו חפץ העשוי לישיבה.
התרבוס של הזיתים
"ושל זיתים טהור מכלום", התרבוס המשמש לזיתים טהור לגמרי. לאחר המסיק היו שוטחים עליו את הזיתים ומניחים אותם להתרכך עד שיובאו לבית הבד להיסחט לשמן. עור זה אין בו בית קיבול, וגם אינו עומד לשמש את האדם כלל: כל תפקידו מכוון אל הזיתים בעצמם. וכיוון שאין בו לא בית קיבול ולא תפקיד של שימוש לאדם, נשאר הוא מחוץ למערכת הטומאה כליל.
הרי לנו שלוש חתיכות עור זהות, ושלוש הלכות שונות: האחת אב הטומאה מדין מדרס, השנייה מקבלת טומאת מת בלבד ומגזירת חכמים, והשלישית טהורה מכל טומאה שבעולם. העור לא השתנה מעולם. רק השימוש שאנשים עשו בו הוא שהשתנה.