אנו ממשיכים בלימוד מסכת הוריות, פרק ב', משנה ב'. המשנה עוסקת בשאלה מתי מתכפר לכהן המשיח בפני עצמו, ומתי הוא נכלל בכפרתו של הציבור.
"הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו":
כאשר הכהן המשיח הורה באופן עצמאי ופעל על פי הוראתו שלו - "מתכפר לו בפני עצמו". זהו המקרה הרגיל, שבו הוא מקבל כפרה מיוחדת באמצעות פר כהן משיח שלו.
חידושה של המשנה הוא, שאף אם גם הסנהדרין דנו בדבר ופסקו בו, ואילו הוא לא הושפע מפסיקתם לכאן או לכאן, אלא ראה עצמו כמי שעומד על שתי רגליו והכריע באופן עצמאי - הרי שאם נהג לפי הוראת עצמו, כפרתו באה בהוראת עצמו, ואין הוא נכלל עם הציבור.
"הורה עם הציבור ועשה עם הציבור":
כאשר הסנהדרין מורכבת משבעים ואחד מגדולי חכמי התורה, ובהם הכהן הגדול, והוא נושא ונותן עמם ופוסק יחד אתם שדבר מסוים מותר, ולאחר מכן נוהג ככל אדם על פי הוראתם - ומתברר שהייתה זו טעות. השאלה היא האם עליו להביא פר כהן משיח נפרד לעצמו, או שהוא נכלל בפר העלם דבר של הציבור.
אומרת המשנה: "הורה עם הציבור ועשה עם הציבור, מתכפר לו עם הציבור" - כפרתו באה בפר העלם דבר, או בשנים עשר הפרים, ואין הוא מביא פר כהן משיח נפרד.
טעם הדבר - השוואת הדינים:
הטעם הוא שדיני פר העלם דבר ודיני פר כהן משיח זהים והוקשו זה לזה, כלשון המשנה: "שאין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת, וכן המשיח". וכפי שלמדנו בפרק הקודם בשם רבי מאיר:
אין בית דין חייבין בקרבן העלם דבר אלא אם כן הורו באופן שביטלו מקצת מן המצווה וקיימו מקצתה, ולא ביטלו את כולה.
וכן בעבודה זרה - ביטול מקצת וקיום מקצת. (הדיון באופן שבו פועל דין עבודה זרה ובמחלוקת התנאים שבו יבוא בהמשך הפרק.)
נמצא שיש הקש המחבר בין הוראתו המוטעית של הכהן הגדול לבין הוראתם המוטעית של הסנהדרין, ומשום כך חלים עליו אותם כללים, וממילא הוא נכלל בכפרתם: פר העלם דבר מכפר אף על הכהן המשיח עצמו.
מהי ההוה אמינא?
לכאורה יש לשאול: מדוע לא ייכלל בכפרת הציבור? הרי הוא חלק מן העם, חטא עמם, וראוי שיתכפר עמם. אלא שקיים תקדים הפועל בדיוק להפך: ביום הכיפורים מובא קרבן מיוחד לכפר על אכילת קודשים בטומאה, ולמעשה מובאים שני שעירים לכפר על מי שהביאו את הקודשים לידי טומאה - ואילו הכהן הגדול עצמו אינו נכלל בקרבנות אלו, אלא מביא פר נפרד משלו לכפרה על אותו חטא עצמו.
מכאן שלעיתים מובאות חטאות שאינן מכפרות על הכהן הגדול, העומד בנפרד משאר עם ישראל, והיה מקום לחשוב שכך גם כאן, שאין פר העלם דבר כולל אותו.
על כך משמיעה המשנה שאף על פי כן, הדינים הוקשו זה לזה וקשורים זה בזה: כיוון שהוא חלק מן הציבור ופעל עם הציבור, והציבור מתכפר בפר העלם דבר - מתכפר גם הוא עמם, ואינו נדרש להביא פר כהן משיח נפרד.