עירובין, פרק י', משנה י"ד. המשנה ממשיכה בעניין הדומה למשנה הקודמת, ועוסקת בתחבושות ובפצעים שיש לכהן בשבת בבית המקדש.
"כהן שלקה באצבעו":
המשנה פותחת: "כהן שלקה באצבעו - כורך עליה גמי במקדש". כהן שנעשה לו פצע באצבע, ומדובר בתרחיש שבו אין האצבע במקום הנדרש לו לעבודה, אלא שאין זה ראוי שיהיה פצע פתוח וגלוי בשעת העבודה, ולפיכך הוא מבקש לכסותו. במקדש הותר לו לכרוך עליה גמי - קנה גמיש - בשבת, אף על פי שלגמי יש תכונה רפואית וכוח ריפוי מסוים. אך "אבל לקה במדינה" - מחוץ למקדש הדבר אסור.
הגמרא מדייקת בשני תנאים:
מקום הגמי: אין הגמי במקום שבו הוא חוצץ בין ידו של הכהן לכלי שבו הוא עושה את העבודה - כגון שהפצע ביד שמאל והעבודה נעשית ביד ימין.
גמי ולא בגד: המשנה נקטה דווקא בגמי, שהוא חתיכת צמח, ולא בחתיכת בד או בגד. שכן ברגע שיש לכריכה מעמד של בגד, מתעוררת בעיית יתר בגדים: הכהן רשאי להיות לבוש בארבעה בגדים בלבד, כאותם ארבעה שנצטוו בתורה, ולא יותר.
ממשיכה המשנה בנוגע לשימוש בגמי על הפצע: "להוציא דם - כאן וכאן אסור". אם כוונתו להוציא דם מן הפצע, הדבר אסור אף בבית המקדש, משום שאין בכך צורך לעבודה, והרי זה אב מלאכה - איסור מן התורה בשבת.
מלאכות שהותרו במקדש:
"בוזקין מלח על גב הכבש בשביל שלא יחליקו" - מותר לפורר מלח ולפזרו על הכבש העולה למזבח, כדי שלא יחליקו הכהנים כשנעשה הכבש חלקלק. אין זה נחשב מלאכת בניין, הוספה על הכבש או תיקון בשבת, ולפיכך הדבר מותר. במדינה, כמובן, לא היו מתירים זאת.
"וממלין מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת" - הותר להם למלא מים בבית המקדש באמצעות גלגלת המופעלת בחבל, ואף שזהו מכשיר מכני, הותר להשתמש בו בשבת משני הבורות שבמקדש - בור הגולה ובור הגדול. זאת אף שקיים חשש שאדם ישתמש בכלי כזה להשקיית גינתו בשבת, וחשש זה הוא שגרם לאסור דבר כזה בדרך כלל. אך במקדש התירו, כדי שאפשר יהיה לשאוב את המים במהירות.
באר הקר: אף ממעיין זה, שהיה ממוקם מחוץ לבית המקדש, הותר לשאוב. הדבר נצרך לעולי הרגל שעלו מן הגלות ובאו לירושלים ביום טוב. הנביאים שהיו ביניהם, זכריה ומלאכי, התירו להם להשתמש בגלגל ולמלא מאותו מעיין ביום טוב, מפני צרכם של המספרים העצומים של האנשים שעלו לירושלים לרגל.
לסיכום: במשנה זו למדנו את ההיתרים המיוחדים שנאמרו בבית המקדש: כריכת גמי על פצעו של כהן, בתנאי שאינו חוצץ ואינו בגד ואינו נעשה להוצאת דם; פיזור מלח על הכבש שלא יחליקו הכהנים; ושאיבת מים בגלגל מבור הגולה ומבור הגדול, וכן מבאר הקר בהיתרם של זכריה ומלאכי - כל אלו הותרו במקדש ולא במדינה.