עירובין פרק ח', משנה י'. במשנה הקודמת למדנו כיצד רשאי אדם לשפוך את מי השופכין שלו בחצר בשבת: אם החצר קטנה מארבע אמות על ארבע אמות, אין הדבר מותר אלא אם כן יש בה בור או עוקה המחזיקים סאתיים - שיעור המים הרגיל שאדם משתמש בו במשך השבת. הבור צריך להיות זמין, שאם לא כן ייראה הדבר כשפיכת מים לרשות הרבים. נמצא שנדרשת חצר של ארבע אמות על ארבע אמות שהמים ייבלעו בה, או לחלופין בור המחזיק סאתיים.
שיטת רבי אליעזר בן יעקב:
משנתנו מציעה גרסה שונה לדין זה: "רבי אליעזר בן יעקב אומר" - כשיש ביב, כמין תעלה, היוצא מן החצר, והוא קמור ומקורה ארבע אמות ברשות הרבים - והכוונה ארבע אמות על ארבע אמות, שהוא השיעור שנאמר במשנה הקודמת שהמים נבלעים בתוכו - "שופך לתוכו מים בשבת", ואנו מניחים שהמים נבלעים באותו שטח של ארבע על ארבע.
אף שהשפיכה נעשית ישירות אל תוך הביב העובר ברשות הרבים, מאחר שהוא מכוסה בשיעור ארבע על ארבע - הדבר מותר, שכן דומה הוא לשפיכה אל החצר עצמה. אין זו רשות הרבים, משום שהמקום מכוסה. זו שיטת רבי אליעזר בן יעקב.
שיטת חכמים:
"וחכמים אומרים: אפילו גג או חצר מאה אמה" - אף אם הגג או החצר ארוכים מאה אמה, והביב עובר לכל אורכם, מרחק שבו אמורים המים להיבלע בדרך הטבע. אמנם מדי פעם עלולים המים לצאת אל רשות הרבים, אך אין זה נראה כמעשה מכוון, שהרי בדרך כלל הם נבלעים. ואף על פי כן - "לא ישפוך על פי הביב" - אין לשפוך ישירות לתוך פי הביב, שכן השופך ישירות לתוכו, ולבסוף יוצאים המים לרשות הרבים, ייראה הדבר כאילו כוונתו הייתה לשפוך לרשות הרבים, ואין נפקא מינה באורכו של הביב.
אבל "שופך מגג לגג" - ורוב המפרשים גורסים "אבל שופכו לגג" (או "אל הגג") - רשאי אדם לשפוך בשבת על הגג או אל החצר, כלומר מחוץ לפי הביב. כל עוד אינו שופך ישירות אל תוך הביב, אלא שופך לחצר "ומים יורדין לביב" מאליהם - הדבר מותר אף לשיטת חכמים.
החצר והאכסדרה:
הקטע האחרון שבמשנה בא לבאר דבר שנאמר במשנה הקודמת. שם למדנו שחצר של ארבע אמות על ארבע אמות מותר לשפוך לתוכה שופכין, מתוך הנחה שייבלעו באותו שטח. ומהו הנכלל באותו שטח? על כך מסכמת המשנה: "החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות". אכסדרה היא שטח מקורה הפתוח בצדדיו ונתמך על ידי עמודים, והיא מצטרפת לחצר לחישוב ארבע האמות על ארבע האמות. משצירפו את שטח החצר ושטח האכסדרה יחד ונשלם השיעור, מותר לשפוך שם את המים בשבת.
לסיכום: במשנה זו נידון דינו של ביב היוצא מן החצר אל רשות הרבים. לדעת רבי אליעזר בן יעקב, ביב הקמור ארבע אמות ברשות הרבים - מותר לשפוך לתוכו מים בשבת, שכן מכוסה הוא ואינו כרשות הרבים. חכמים חולקים: אף בגג או בחצר של מאה אמה אין לשפוך אל פי הביב עצמו, אלא שופך לגג או לחצר והמים יורדים לביב מאליהם. ולסיום למדנו שהחצר והאכסדרה מצטרפות זו לזו לשיעור ארבע אמות על ארבע אמות, המתיר שפיכת שופכין בחצר בשבת.