עירובין, פרק חמישי, משנה ט'. משנה זו מהווה במידה רבה המשך למשנה הקודמת. בסופה של המשנה הקודמת נחלקו החכמים ורבי עקיבא באדם שהניח את עירובו בעיר אחרת: האם אותה עיר מקבלת מעמד של עירו שלו, כך שמניין אלפיים האמה מתחיל רק מחוץ לעיר, או שעליו למנות מן המקום שבו מונח העירוב. רבי עקיבא סבר שהמנייה מתחילה ממקום העירוב עצמו, ואין העיר נחשבת לו כארבע אמותיו.
טענת רבי עקיבא:
רבי עקיבא פונה אל החכמים: "אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה" - האם אינכם מסכימים עמי, שהמניח את עירובו בתוך מערה שיש לה כתלים, אין לו אלא אלפיים אמה ממקום העירוב? אין המערה נחשבת לו כמקומו, אלא המנייה נעשית מן המקום שבו מונח העירוב בתוך המערה, ולא מכתליה.
תשובת החכמים:
השיבו לו החכמים: "אימתי? בזמן שאין בה דיורין" - דבריך נכונים רק במערה שאין בה דיורין. ויש לדייק בכוונת הדברים: אין הכוונה שאין בה מי שגר בפועל, אלא שאינה ראויה והולמת כלל לדירה - כלומר מערה שאין לה קירות ומחיצות המקיפות אותה.
אך "אבל יש בה דיורין - מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה" - כלומר שיש לה קירות שאפשר לגור בהם: מהלך את כל המערה, ומחוצה לה עוד אלפיים אמה, שהמנייה מתחילה רק לאחר כתלי המערה. במקרה זה אין המערה שונה מעיר, ואין החכמים מודים לרבי עקיבא.
"נמצא קל תוכה מעל גבה":
מדרך פעולתה של המערה מתברר "קל תוכה מעל גבה" - יש קולא גדולה יותר בהנחת העירוב בתוך המערה מבהנחתו על גבה. אם הונח העירוב על גב המערה, אין שם מחיצות כלל, ואף החכמים מודים באופן זה לרבי עקיבא שמודדים אלפיים אמה מן העירוב עצמו, שהרי אין מחיצות שמהן ניתן למנות. אך כשהעירוב מונח בתוך המערה, הדין קל יותר, והמדידה מתחילה לאחר מחיצות המערה.
"ולמודד שאמרו":
ומכל מקום, מוסיפה המשנה: "ולמודד שאמרו - נותנין לו אלפיים אמה" - בעניין זה מסכימים החכמים לעמדתו של רבי עקיבא. במשנה הקודמת הודו החכמים ואמרו שהמודד את אלפיים אמותיו ממקום עירובו, אין נותנים לו אלא אלפיים אמה, "שאפילו סוף מדתו כלה במערה" - ואפילו אם קץ המדידה נופל באמצעה של מערה, ולעניין זה אף מערה שיש בה דיורין ואנשים גרים בה, ואף עיר. אם המדידה כלה באמצע אותו מקום, שם נעצר תחומו ואין הוא יכול להמשיך הלאה.
לסיכום: במשנה זו טען רבי עקיבא מן המניח עירובו במערה, שאין לו אלא אלפיים אמה ממקום העירוב, וחילקו החכמים: מערה שאינה ראויה לדירה - מודדים ממקום העירוב; ומערה שיש בה דיורין, כלומר שיש לה מחיצות - מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה, כדין עיר. מכאן ש"קל תוכה מעל גבה", שכן על גב המערה אין מחיצות כלל. ואף על פי כן, המודד אלפיים אמה שסוף מדידתו כלה בתוך מערה או עיר - שם נפסק תחומו.