עירובין, פרק ב', משנה ה'. משנה זו פותחת בדבריו של רבי יהודה בן בבא, בהמשך ישיר למשנה הקודמת שבה הציע חומרא בהלכות פסי ביראות - ואף כאן נפתחת המשנה בחומרא נוספת מדבריו.
גינה וקרפף - שטח שלא הוקף לדירה:
רבי יהודה בן בבא עוסק בגינה ובקרפף. 'קרפף' הוא שטח מחוץ לעיר ששימש לאחסון עצים וכדומה. אלו הן הדוגמאות שהביאה המשנה קודם לכן לשטחים שהיקפם אינו לצורך מגורי אדם, ועל כן קבעה שם שהטלטול בשטח שלא הוקף לדירה מוגבל ל"בית סאתיים" בלבד.
חומרתו של רבי יהודה בן בבא:
לדעתו, אף בגינה ובקרפף המוקפים גדר מותר לטלטל, ובלבד שיתקיימו שני תנאים:
הגבלת השטח: עד "שבעים אמה ושני שלישים על שבעים אמה ושני שלישים" - הוא שיעור בית סאתיים, מעט פחות מחמשת אלפים אמות רבועות.
זיקה לדירת אדם: שיהיה קשור אליו סוג של דיור אנושי - בית שמירה או מקום שאדם יכול לגור בו - או שיהיה סמוך לעיר די כך שהבעלים יבקר בו על בסיס קבוע. כשהוא נמצא בתוך תחום שבת, בתוך אלפיים אמה, אף בשבת עצמה היה הבעלים הולך לשם ומתהלך בו, והרי זה כאילו הוא גר שם.
נמצא שרבי יהודה בן בבא מקפיד שאף בקרפף יידרש 'הוקף לדירה', ואף אז אין ההיתר אלא בשיעור בית סאתיים.
שיטת רבי יהודה:
רבי יהודה בא ומצמצם את החומרא: אין צורך להגביל כדעת רבי יהודה בן בבא, ודי בכך שיש בשטח באר או מערה, או כל מקום המשמש במידת מה לצורכי אדם - ובזה מותר לטלטל בכל אותו שטח של בית סאתיים.
שיטת רבי עקיבא:
רבי עקיבא מקל יותר: אף אם אין בשטח שום מקום מגורים הקשור אליו, ואף שאינו משמש כלל למגורי אדם, מותר לטלטל בו - ובלבד שאינו גדול מאותה מידה של שבעים אמה ושני שלישים על שבעים אמה ושני שלישים, מעט פחות מחמשת אלפים אמות רבועות.
צורת השטח - רבי אליעזר ורבי יוסי:
עוד נחלקו התנאים בצורתו הגיאומטרית של השטח:
רבי אליעזר: הצורה מעכבת. אף אם האורך עולה על הרוחב באמה אחת בלבד ואין זה ריבוע מדויק - אין מטלטלין בשטח, וצריך שיהיה ריבוע מושלם. ראוי לציין כי בברייתא שבגמרא מובאת גרסה נוספת לדעתו, ונקודת מבט אחרת: אם האורך עולה על כפליים מן הרוחב - אין מטלטלין בו. כלומר, שיהיה מלבן שרוחבו חצי מאורכו, ולא יותר מאמה אחת מעבר לכפליים. והגמרא אומרת שכך יש להבין למעשה את משנתנו.
רבי יוסי: אף אם האורך כפול מן הרוחב - מותר לטלטל שם.
מה ההבדל, אם כן, בין רבי אליעזר לרבי יוסי? אם רבי אליעזר נדרש לפי הברייתא כאומר שאין השטח יכול לעלות יותר מאמה אחת על מלבן שאורכו כפול מרוחבו, הרי גם רבי יוסי אומר שכפליים כשרים.
מסבירה הגמרא שההבדל הוא במה שנדרש לכתחילה:
לרבי אליעזר, לכתחילה נדרש מלבן - כמידות המשכן, מלבן של חמשת אלפים אמות.
לרבי יוסי, לכתחילה נדרש ריבוע; ואולם אם נזדמן שהאורך כפול מן הרוחב, אף זה כשר.
לסיכום: במשנה זו עמדנו על שלוש שיטות בהיתר הטלטול בגינה ובקרפף שלא הוקפו לדירה - רבי יהודה בן בבא המצריך זיקה לדירת אדם בתוך שיעור בית סאתיים, רבי יהודה המסתפק בבאר או מערה, ורבי עקיבא המתיר אף בלא שימוש אנושי כלל - וכן על מחלוקת רבי אליעזר ורבי יוסי בצורת השטח, שההבדל ביניהם הוא בשאלה מה נדרש לכתחילה: מלבן או ריבוע.