עירובין, פרק ג', משנה ד'. כבר הזכרנו כי העירוב - ובכללו עירוב תחומין - צריך להיות נגיש לאדם המניח אותו בזמן בין השמשות, שהוא הזמן שבו העירוב חל. משנתנו דנה במקרים שבהם העירוב אינו נגיש מסיבות שונות, ובמקרים שבהם אין ודאות אם היה נגיש באותה שעה.
המקרים שבהם העירוב אינו נגיש:
"נתגלגל חוץ לתחום" - האוכל שהונח לצורך עירוב התחומין התגלגל אל מחוץ לתחומו של האדם. עירוב תחומין יש להניח בתוך התחום הקיים של האדם, ואפשר להניחו אף בקצה התחום - ובכך נקבעת לו נקודת מרכז חדשה, שממנה הוא יכול להלך אלפיים אמה נוספות - אך עליו להיות מסוגל להגיע אל העירוב מלכתחילה. משהתגלגל העירוב אל מחוץ לתחומו, אינו נגיש בבין השמשות, ואין זה עירוב תקף.
"ונפל עליו גל" - ערמת אבנים נפלה על העירוב, באופן שהוצאתו מצריכה ציוד וחפירה (את וכדומה), שהם מלאכות האסורות בשבת, ולפיכך אין הוא נגיש.
"או נשרף" - העירוב נשרף ואינו קיים כלל.
"או תרומה ונטמאת" - העירוב היה תרומה שנטמאה, ותרומה טמאה אינה ראויה לאכילה אף לכהן; אין היא ראויה לאכילה לאיש, ולפיכך אינה נגישה.
הזמן הקובע:
"מבעוד יום - אינו עירוב" - אם אירעה אחת התקלות הללו לפני כניסת השבת, אין זה עירוב.
"משתחשך - הרי זה עירוב" - אם אירעה לאחר שחשכה, משנכנסה השבת, הרי זה עירוב תקף, שכן די בכך שיהיה נגיש בשעת חלות העירוב, בבין השמשות.
"ואם ספק":
מה הדין כאשר אין ודאות אם כבר נכנסה השבת בשעת התקלה? רבי מאיר ורבי יהודה אומרים: "הרי זה חמר גמל" - האדם דומה למי שהוא חמר וגמל בעת אחת. משמעות ההשוואה: מי שנמצא בין חמור לגמל, את החמור הוא מוליך מאחור והחמור הולך לפניו ומושך אותו, ואת הגמל עליו למשוך מלפניו. נמצא שהוא נמשך לשני כיוונים.
למעשה, בספק עליו לחשוש לשני הצדדים: ייתכן שנקנתה לו נקודת שביתה חדשה במקום שבו הניח את עירוב התחומין, וייתכן שאין העירוב תקף ומקום שביתתו הוא ביתו המקורי. כיצד? כאשר המרחק בין הבית לעירוב הוא מעט פחות מאלפיים אמה (למשל, הניח את העירוב אלף תשע מאות אמה מזרחה מביתו), אין הוא יכול להלך מזרחה מן העירוב, שמא אין העירוב תקף ונקודת המרכז שלו היא ביתו; ואף אינו יכול להלך אל מערב ביתו, שמא העירוב תקף, ואז אלפיים האמה שלו מסתיימות מיד לאחר ביתו. נמצא שהוא מוגבל להלך בין שני המקומות בלבד.
דעת רבי יוסי ורבי שמעון:
רבי יוסי ורבי שמעון חולקים וסוברים כי "ספק עירוב כשר" - מקילים בענייני עירוב. אמר רבי יוסי: "העיד תומא משום חמישה זקנים" - העיד בשמם של חמישה זקנים, חמישה תלמידי חכמים, שספק עירוב כשר, שמקילים בספק לגבי עירוב. וכן ההלכה.
לסיכום: העירוב צריך להיות נגיש בזמן בין השמשות. תקלה שאירעה מבעוד יום - נתגלגל חוץ לתחום, נפל עליו גל, נשרף או שהיה תרומה ונטמאה - פוסלת את העירוב; אירעה לאחר שחשכה, העירוב כשר. ובמקרה של ספק נחלקו: לרבי מאיר ולרבי יהודה "הרי זה חמר גמל", והאדם מוגבל להלך בין שני המקומות; ולרבי יוסי ולרבי שמעון ספק עירוב כשר, וכן היא ההלכה.