עירובין, פרק ז', משנה א'. משנה זו והמשניות שלאחריה עוסקות בשתי חצרות הסמוכות זו לזו שיש פתח ביניהן, ובשאלות: באילו תנאים רשאיות הן לערב יחד ובאילו אינן רשאיות, ומתי הן חייבות לערב יחד ומתי לא.
לשון המשנה:
"חלון שבין שתי חצרות" - כותל מפריד בין שתי החצרות, ובכותל קבוע חלון. בכגון זה תלויה ההלכה בשני תנאים:
"ארבעה על ארבעה" - שיעור החלון הוא ארבעה טפחים על ארבעה טפחים.
"בתוך עשרה" - פתח החלון מצוי בתוך עשרה טפחים מן הקרקע. הגמרא מבהירה כי די בכך שחלק מן החלון נמצא בתוך עשרה טפחים מן הקרקע.
בהתקיים שני תנאים אלו קובעת המשנה: "מערבין שניים, ואם רצו מערבין אחד" - רשאים בני שתי החצרות לערב שני עירובין נפרדים, אחד בכל חצר, ואין הם חייבים להשתלב יחד; ואם רצו, רשאים לערב עירוב אחד לשתיהן.
טעם הדבר: חלון בשיעור ארבעה על ארבעה טפחים המצוי בתוך עשרה טפחים מן הקרקע הוא בר מעבר, ובני החצרות יכולים לעבור בו בנקל מחצר לחצר. מאחר שהוא בר מעבר, נחשב הוא כפתח, ולפיכך הרשות נתונה בידם לערב יחד. אילו לא היה שם פתח או כל דרך מעבר מזו לזו, לא היו יכולים לערב יחד כלל והיו חייבים בשני עירובין נפרדים; אך כאשר קיים דבר הדומה לפתח, נתונה הבחירה בידם - לערב יחד או לערב שני עירובין נפרדים ולא להצטרף.
חלון שאינו בשיעור:
אם החלון קטן מארבעה על ארבעה טפחים, או שהוא למעלה מעשרה טפחים מן הקרקע - אף אם שיעורו ארבעה על ארבעה - אין הוא נחשב מקום שאפשר לעבור בו מחצר לחצר. לפיכך קובעת המשנה: "מערבין שניים ואין מערבין אחד" - רשאים לערב שני עירובין נפרדים בלבד, ואינם יכולים לערב עירוב אחד, שכן שני אזורים נפרדים לגמרי הם.
חלון שבין שני בתים:
הגמרא מבהירה כי במקום שני חצרות, שהן מקום ציבורי יותר, אם היו שני בתים וחלון פתוח ביניהם בשיעור ארבעה על ארבעה, אף אם הוא למעלה מעשרה טפחים - יכולים לערב יחד. הטעם: בבתים, שאינם מקום ציבורי, יכולים בני הבית להביא כיסאות, מדרגות או כלי אחר ולהעמידם ליד הקיר בנקל. לפיכך קיומו של קיר בגובה עשרה טפחים בין שני הבתים אינו מונע את המעבר ביניהם, ונמצא שאותו קיר של עשרה טפחים אינו עוד בגדר עשרה טפחים המפסיקים. משום כך, בשני בתים הסמוכים זה לזה, רשאים לערב יחד אם רצו בכך.
לסיכום: חלון שבין שתי חצרות, שיעורו ארבעה על ארבעה טפחים והוא בתוך עשרה טפחים מן הקרקע - נחשב כפתח, ולפיכך "מערבין שניים, ואם רצו מערבין אחד". היה החלון קטן מכשיעור או למעלה מעשרה - "מערבין שניים ואין מערבין אחד". ובשני בתים, אף חלון שלמעלה מעשרה מתיר לערב יחד, מפני שהמעבר בהם קל ואינם מקום ציבורי.
במשניות הבאות נמשיך לעסוק בתנאי השיתוף שבין שתי חצרות ובאופני ההפסק שביניהן.