במשנה הקודמת עסקנו בשני שותפים בכרם, ואף על פי כן לא אמרנו 'ברירה'. לא היינו מוכנים לקבוע כי מה שנוטל כל אחד לעצמו בסופו של דבר הוא שלו לגמרי, אלא כל אחד מן השותפים נדרש להניח כי מחצית ממה שבידו שייכת הייתה לחלקו של חברו, ואין אומרים שהחלק שבידו כעת היה מיועד מתחילה לבוא אליו.
מדוע דווקא כאן אומרים 'ברירה':
שלא כמשנה הקודמת, במשנה שלפנינו - פרק ו', משנה ח' - כן אומרים 'ברירה', וקובעים כי מה שנוטל כל אחד לעצמו הוא אכן שלו. הטעם לכך, כפי שמסביר הרב, הוא שבמשנה הקודמת נעשתה החלוקה לאחר שהפירות היו כבר תלושים ונקטפים; ואילו כאן מדובר בחלוקה שנעשית בשעה שהפירות עדיין מחוברים לקרקע, ובתרחיש כזה אומרים 'ברירה'.
לשון המשנה:
"שנים שקיבלו שדה באריסות" - שני אנשים שקיבלו יחד שדה באריסות, כאריסים על בסיס אחוזים.
"או שירשו" - שירשו יחד שדה.
"או שנשתתפו" - שנעשו שותפים בשדה.
"יכול הוא לומר" - הכוונה לאדם המקפיד על מעשר ונאמן להפרישו, בעוד ששותפו אינו מקפיד.
"טול אתה חיטים שבמקום פלוני ואני חיטים שבמקום פלוני" - השותף שאינו מעשר נוטל את החיטים שבאזור אחד, והמעשר נוטל את החיטים שבאזור האחר.
"אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני" - וכן ביין: זה נוטל ממקום אחד וזה ממקום אחר.
משנעשתה החלוקה בדרך זו - שלך שלך ושלי שלי, ואין המעשר אחראי לוודא שהופרש מעשר מחלקו של חברו, שכן מה שבידו שלו הוא.
הגבלת ההיתר - חלוקה בשני מינים:
אף בתרחיש זה יש מקרה שבו הדבר מהווה בעיה: "אבל לא יאמר לו: טול אתה חיטים ואני שעורים" - אין הוא רשאי לומר לחברו שאינו מפריש מעשר שיטול הוא את החיטים ואילו הוא עצמו ייטול את השעורים. מאחר שלכל אחד מן השותפים חלק בחיטים וחלק בשעורים, הרי בנטילת החיטים לעצמו הוא מוסר לחברו מחצית השעורים שהיו שלו ושהגיעו לו, ומניח להם לצאת מידו בלא הפרשת מעשר.
וכן "טול אתה יין ואני שמן" - מכיוון שאלו שני מינים שונים, היה לו חלק גם במין האחר, ולפיכך מוטלת עליו האחריות לוודא שהופרש מעשר ממה שהוא מוסר לחברו.
לסיכום: במשנה זו למדנו כי בחלוקת שדה משותף - באריסות, בירושה או בשותפות - אומרים 'ברירה' כאשר החלוקה נעשית בשעה שהפירות מחוברים לקרקע, ולכן חלקו של כל אחד נחשב שלו מתחילה, ואין המעשר אחראי לחלקו של חברו. חלוקה זו כשרה כל עוד היא נעשית בתוך אותו מין עצמו (חיטים כנגד חיטים, יין כנגד יין); אך אין לחלק מין כנגד מין אחר - חיטים כנגד שעורים או יין כנגד שמן - שכן בכך מוציא אדם מידו את חלקו שלו באותו מין בלא מעשר.