TheWholeTorah.aiBeta

דמאי פרק ב' משנה ב': להיעשות נאמן

לימוד בחברותא
האזנה לשיעור0:00 / 0:00

דמאי, פרק ב', משנה ב'. משנה זו עוסקת בתהליך שבו עם הארץ - שהתוצרת הנקנית ממנו נחשבת דמאי - יכול להיעשות חבר ונאמן, כלומר אדם שמאמינים לו שהוא מפריש מעשרות מתוצרתו.

התנאים שהנאמן מקבל על עצמו:

"הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן" - מי שמבקש לקבל על עצמו להיות נאמן לעניין מעשרות, באופן שפירותיו לא ייחשבו דמאי, נדרש להתחייב ולהעיד עדים על שלושה דברים, ולהימנע מדבר אחד:

  • "מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל" - הוא אוכל רק דברים שהופרשו מהם מעשרות, ובכלל זה כל דבר שהוא קונה מעם הארץ, שיפריש ממנו מעשר כדין דמאי, וכל שכן מפירותיו שלו.

  • "אֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר" - כל דבר שהוא מוכר משדותיו, יפריש ממנו מעשר.

  • "אֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ" - אף ממה שהוא קונה. שהרי "את שהוא אוכל" כבר כולל לכאורה את הדברים שהוא קונה לאכילה, ועל כן הכוונה כאן למי שקונה לצורך מכירה מחדש: אף שאין זה דבר שהוא עומד לאכול אלא למכור, נדרש הוא לוודא ולהפריש ממנו מעשרות.

  • "וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ" - אין הוא מתארח אצל עם הארץ ואוכל על שולחנו.

מחלוקת רבי יהודה וחכמים:

"רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן" - אף מי שהתארח אצל עם הארץ, עדיין נאמן הוא.

יש להדגיש כי מלכתחילה קיבל אדם זה על עצמו שלא לאכול אצל עם הארץ, שהרי בכלל התנאים שבראש המשנה נאמר "מעשר את שהוא אוכל" - כל מה שהוא עומד לאכול מעם הארץ, יעשר ממנו. הדיון כאן הוא במי שקיבל על עצמו ונכשל, ואכל פעם אחת אצל עם הארץ: האם יש בכך כדי לקלקל את חזקתו ואת מעמדו? לדעת רבי יהודה, אין בכך כדי לקלקל את מעמדו.

"אָמְרוּ לוֹ: עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים?" - חכמים השיבו לו: אדם זה, בטרם נעשה נאמן באופן רשמי, לא היה נאמן על עצמו; כיצד אפוא יהיה נאמן על של אחרים - לומר על אנשים שאינם מקובלים כנאמנים, שממה שאכל משלהם ניטלו המעשרות? על סמך זה קבעו כי אינו נאמן, ואכילה זו מקלקלת את חזקתו ואת מעמדו, ועליו לחזור ולקבל על עצמו מחדש.

לסיכום: במשנה זו למדנו את התנאים שעל אדם לקבל על עצמו כדי להיעשות נאמן: לעשר את שהוא אוכל, את שהוא מוכר ואת שהוא לוקח, ושלא להתארח אצל עם הארץ. עמדנו על מחלוקת רבי יהודה וחכמים בדין מי שנכשל והתארח אצל עם הארץ - לדעת רבי יהודה חזקת נאמנותו נשמרת, ולדעת חכמים אין הוא נאמן, שכן מי שאינו נאמן על עצמו אינו נאמן על של אחרים, ועליו לחזור ולקבל על עצמו מחדש.