חלה, פרק ד', משנה ז'. משנה זו דנה במעמדם של גידולים שגדלו בסוריא. לסוריא מעמד ייחודי לאורך הלכות התורה: בחלקה דינה כארץ ישראל ובחלקה אין דינה כן. הטעם לכך הוא שדוד המלך כבש את סוריא והוסיפה לארץ ישראל עוד קודם שנכבש גוף ארץ ישראל כולו בכיבוש שלם, ומשום כך לא קיבלה מעולם את מעמדה המלא של ארץ ישראל. משנתנו דנה במעמדה זה לעניין הלכות אחדות.
מעמד תבואת נכרי בסוריא:
אחת ההלכות הנוגעות לסוריא היא שיהודי המגדל בה תבואה - תבואתו חייבת בתרומה ומעשר, ואילו תבואתו של נכרי בסוריא פטורה. בארץ ישראל נחלקו אם גידולי נכרי מפקיעים מידי חיוב מעשר, אך בסוריא הכל מודים שתבואת נכרי פטורה מתרומה וממעשר.
משנתנו עוסקת בשני נושאים: דינו של ישראל שהוא אריס אצל נכרי בסוריא, ומעמדה של החלה בסוריא - ומטעם זה מקומה במסכתנו.
שתי חלות בחוץ לארץ:
בחוץ לארץ נהגו בזמן המשנה להפריש שתי חלות:
חלה הנשרפת - מדרבנן יש בחוץ לארץ טומאת ארץ העמים, שכן כל השטח שמחוץ לארץ ישראל נחשב טמא. ממילא החלה המופרשת שם נטמאת, וחלה טמאה נשרפת.
חלה הניתנת לכהן - מפרישים חלה שנייה כזכר לדין חלה הניתנת לכהן, ואותה נותנים לכהן.
בארץ ישראל, לעומת זאת, מפרישים חלה אחת בלבד. מכאן נגזרת המחלוקת במעמדה של סוריא לעניין טומאת ארץ העמים: האם יש בה טומאה ככל חוץ לארץ, או שדינה כארץ ישראל שהיא טהורה.
לשון המשנה:
"ישראל שהיו אריסין לנכרים בסוריא" - ישראל החוכר קרקע מן הנכרי, נוטל אחוז מן התבואה ואת השאר מוסר לבעלים, או מוסר לבעלים אחוז ושומר את השאר לעצמו.
"רבי אליעזר מחייב פירותיהן במעשרות ובשביעית" - הפירות חייבים במעשר ובשביעית. יש המבארים שמעיקר הדין היה ראוי לפטור, שהרי הקרקע בבעלות נכרי, אלא שגזרו לחייב - או משום קנס, שלא ישכיר אדם את עצמו כאריס לנכרי, או כדי שלא יקבעו את פרנסתם בסוריא, שרצוננו שיישבו בארץ ישראל.
"ורבן גמליאל פוטר" - פטורים ממעשר ומשביעית, שכיוון שהקרקע שייכת לנכרי אין בה דין מעשר ואף לא דין שמיטה.
מחלוקתם לעניין חלה:
רבן גמליאל: מפרישים בסוריא שתי חלות - אחת נשרפת ואחת ניתנת לכהן, כדין חוץ לארץ. שיטתו עקבית: כשם שראה את הקרקע כשל נכרי ופטרה ממעשר ומשביעית, כך הוא נותן לסוריא את דין חוץ לארץ.
רבי אליעזר: דינה של סוריא כארץ ישראל, ולפיכך מפרישים בה חלה אחת בלבד.
המשנה מוסרת כי בתחילה נהגו לתפוס את קולתו של רבן גמליאל - הפטור ממעשר ומשביעית, ואת קולתו של רבי אליעזר - הפרשת חלה אחת בלבד. אולם שני אלה סותרים זה את זה: קולתו של רבן גמליאל מבוססת על כך שסוריא נחשבת כחוץ לארץ, ואילו קולתו של רבי אליעזר מבוססת על כך שדינה כארץ ישראל. אי אפשר לאחוז בשתיהן כאחת, שהרי או שדינה כארץ ישראל או שדינה כחוץ לארץ.
לפיכך "חזרו לנהוג כרבן גמליאל בשתי דרכים" - נהגו כרבן גמליאל בשני העניינים: לעניין מעשר ושביעית פטרו כדין חוץ לארץ, ואף לעניין חלה הפרישו שתי חלות, כדין חוץ לארץ.