חלה, פרק ג', משנה ט'. במשנה הקודמת עסקנו בתערובת של שאור שלא הופרשה ממנו חלה, שבא מעיסה שלא הופרשה ממנה חלה והתערב בעיסה שכבר הופרשה ממנה חלה, ובשאלה כיצד מפרישים חלה מן הכמות הקטנה שנפלה והתערבה. משנתנו ממשיכה באותו קו, ודנה בתערובת של פירות החייבים בתרומות ומעשרות עם פירות שאינם חייבים בהם.
המקרים שבמשנה:
זיתים: זיתים שנקטפו על ידי הבעלים, החייבים במעשר, שהתערבו ב"זיתי ניקוף" - זיתים שליקטו העניים מכלל מתנות עניים, ואינם חייבים בתרומות ומעשרות. לשון "ניקוף" עניינה חבטה, שכן העניים היו חובטים בעץ ומפילים ממנו את הזיתים הנותרים; ובאופן כללי מציין המונח זיתים הפטורים מתרומות ומעשרות.
ענבים: ענבים שנבצרו על ידי הבעלים, החייבים בתרומות ומעשרות, שהתערבו ב"עוללות" - אחת ממתנות עניים, ענבים שאינם גדלים באשכול.
כיצד מפרישים מתערובת זו?
יש לו פרנסה ממקום אחר: אם ברשותו טבל אחר החייב בתרומות ומעשרות, מפריש ממנו על החלק שבתערובת החייב בתרומות ומעשרות, לפי חשבון האחוז החייב שבה.
אין לו פרנסה ממקום אחר: מפריש תרומה ותרומת מעשר מכל התערובת כולה ונותנן לכהן, ואילו שאר המתנות - "המעשר ומעשר שני לפי חשבון" - ניתנות רק לפי האחוז שבתערובת החייב בתרומות ומעשרות.
נמצא שמחמירים דווקא בתרומה ובתרומת מעשר. להוצאת תרומת מעשר יש להפריש תחילה מעשר, עשרה אחוזים מכלל התערובת, ומתוכו עשירית הניתנת לכהן. אולם אין חובה לתת ללוי את אותו מעשר עצמו, את כל עשרת האחוזים מן התערובת כולה, אלא לפי החשבון בלבד.
כלומר, ההחמרה היא בנוגע לנתינה לצד הראוי לקבל - הכהן - בתרומה ובתרומת מעשר, שאותן יש להפריש מכל התערובת: הכמות שכלל התערובת הייתה מתחייבת בה בתרומה, נניח אחד מחמישים מן התערובת כולה, וכן אחוז אחד שהוא תרומת מעשר. לעומת זאת המעשר ומעשר שני ניתנים לפי הכמות המעורבת החייבת במעשר בלבד, ולא לפי הכמות כולה.
לסיכום: במשנה זו למדנו את דין תערובת של פירות החייבים בתרומות ומעשרות עם פירות מתנות עניים הפטורים מהם - זיתי ניקוף ועוללות. אם יש לו פרנסה ממקום אחר, מפריש עליהם לפי חשבון; ואם לאו, מפריש תרומה ותרומת מעשר מכל התערובת ונותנן לכהן, ואילו המעשר ומעשר שני ניתנים לפי חשבון האחוז החייב שבתערובת.