חלה, פרק ב', משנה ה'. כפי שהזכרנו, חיוב הפרשת החלה מתחיל משעת גלגול העיסה - מן הרגע שהבצק נילוש. משנתנו דנה בשאלה: מה דינו של המפריש חלה קודם לזמן זה?
"המפריש חלתו קמח - אינה חלה, וגזל ביד כהן":
המפריש חלה בעוד התבואה קמח, בטרם הוסיף מים ולש את העיסה - אין הפרשתו הפרשה כלל, ואין הקמח נעשה חלה. הפרשה מוקדמת זו אינה מועילה. ולא עוד, אלא שאם נתנו לכהן והכהן נטלו לעצמו בטענה שחלה היא - הרי זה גזל בידו, שכן אין זו חלה, ואין לו להחזיק בו מכוח שם חלה.
מה, אם כן, דינם של העיסה ושל הקמח שהופרש?
"העיסה עצמה חייבת בחלה" - העיסה שממנה הופרש אותו קמח, ונילושה לאחר מכן, נותרת בחיובה, ויש להפריש ממנה חלה כדין, שהרי ההפרשה שנעשתה בעודה קמח אינה מועילה.
"והקמח, אם יש בו כשיעור, חייב בחלה" - הכוונה לקמח שהופרש בתורת חלה. אם היה זה בצק בכמות גדולה, עד שאף בקמח שהופרש ממנו יש שיעור חלה - חמישה רבעים של קב קמח - הרי הוא חייב בחלה בפני עצמו, ויש להפריש ממנו חלה מחמת חיובו שלו.
"ואסור לזרים - דברי רבי יהושע":
אף שהפרשה זו פסולה ואין לה תוקף, אסור לאדם שאינו כהן לאוכלו. הטעם: סוף סוף נטל אדם קמח זה וקרא לו שם חלה, ואם יראו זר אוכלו יסברו שחלה גמורה היא, ויבואו לומר שהחלה נאכלת לזרים - וזה אינו. לפיכך, אף שפסולה היא, נתנו בה דין שלא תיאכל למי שאינו כהן. זוהי דעתו של רבי יהושע.
קושיית חכמים ותשובת רבי יהושע:
"אמרו לו: מעשה, וקפשה זקן וזר" - השיבו לו חכמים ממעשה שהיה: חלה כזו נחטפה ונלקחה בידי זקן תלמיד חכם שהיה זר, שאינו כהן, כדי לאוכלה. מעשה זה מוכיח לכאורה שלא כדבריך, רבי יהושע: מותרת היא באכילה לזר, שכן אין בה שם חלה כלל, ואף גזירה לא גזרו בה שלא יאכלנה זר.
השיב להם רבי יהושע: "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" - אותו זקן טעה ועשה שלא כדין, וקלקל לעצמו. ואף על פי כן, במובן מסוים תיקן לאחרים: מאחר שכך נהג, עלולים אחרים לסמוך עליו, ותתמעט אשמתם בטענה שסמכו על אותו זקן שנטל את החלה. אך הוא עצמו עשה זאת שלא כדין, ולדעת רבי יהושע נותר האיסור מדרבנן על זר לאכול חלה זו שנלקחה שלא כדין.
לסיכום: המפריש חלה מן הקמח, קודם גלגול העיסה, לא עשה ולא כלום: אין זו חלה, ואם נטלה הכהן - גזל בידו. העיסה נותרת בחיובה, והקמח שהופרש, אם יש בו כשיעור, חייב בחלה בפני עצמו. ולדעת רבי יהושע, אף שאין זו חלה, אסורה היא באכילה לזרים מחשש שיטעו הרואים, וכך השיב אף לחכמים שהקשו עליו ממעשה הזקן.