ביכורים, פרק ד', משנה ה' - המשנה החותמת את מסכת ביכורים ואת סדר זרעים כולו. כפי שהזכרנו, למעשה מדובר בברייתא. המשנה פותחת: "כיצד אינו שווה לא לאנשים ולא לנשים" - באיזה אופן אין האנדרוגינוס דומה לא לאיש ולא לאישה?
"אין שורפין תרומה על טומאת זיבתו":
אם פלט האנדרוגינוס הפרשה של זב או של זבה - אישה נעשית זבה בראיית דם, ואיש נעשה זב בהפרשה לבנה, שאינה הפרשת זרע אלא הפרשה מסוג אחר - ולאחר מכן נגע בתרומה, אין שורפים את התרומה.
אין שורפים תרומה אלא כאשר ידוע בוודאות שנטמאה. וכאן: אם ראה האנדרוגינוס לובן ובאמת אישה הוא - אין הלובן עושה אותו זב; ואם ראה דם ובאמת איש הוא - אין הדם עושה אותו זב. נמצא שאין טומאתו אלא ספק, ומחמת הספק אין שורפים על פיה תרומה.
אולם אם ראה גם דם וגם לובן, הרי הוא טמא בוודאי מכל צד שיהיה, ובמקרה כזה שורפים את התרומה שנגע בה.
שאר הדינים שבהם אינו שווה לא לאנשים ולא לנשים:
קרבן על ביאת מקדש: שלא כאיש ושלא כאישה, אין האנדרוגינוס חייב קרבן על שנכנס בשוגג לבית המקדש כשהוא טמא. גזירת הכתוב מיוחדת היא, הנלמדת מן הפסוק שבו נאמר לשלח את הטמא מן המקדש בין זכר ובין נקבה, ואילו האנדרוגינוס אינו זכר ודאי ואינו נקבה ודאית. לפיכך אין דין השילוח חל בו, ואין מחייבים אותו קרבן על יסוד זה.
"ואין נמכר בעבד עברי לא כאנשים ולא כנשים": אין האנדרוגינוס נמכר כעבד עברי - לא כאיש הנמכר לשש שנים, ולא כאמה העברייה הנמכרת בקטנותה. שני הדינים אינם יכולים לחול בו, שכן אין ידוע בוודאות אם זכר הוא או נקבה, ומשום כך אי אפשר למוכרו.
"ואינו נערך": פרשת ערכין, שבה מתחייב אדם לתת לבית המקדש סכום קצוב לפי זכר או נקבה בגילים מסוימים, אינה חלה על האנדרוגינוס - לא בערך האיש ולא בערך האישה, כפי שאנו לומדים מן הפסוק. פרשת ערכין נאמרה בזכר ודאי או בנקבה ודאית בלבד, וכל שמעמדו מוטל בספק אין הפרשה חלה בו. ואין אומרים כאן להחמיר לשני הצדדים, אלא הפרשה כולה אינה חלה.
נזירות: האומר "הריני נזיר שזה לא איש ולא אישה" - הרי זה נזיר, שכן מבחינה מסוימת אין האנדרוגינוס לא איש ולא אישה.
"רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא":
האנדרוגינוס הוא יצור בפני עצמו, "ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם איש הוא אם אישה". התוספות מבארים שאין רבי יוסי חולק, אלא נותן טעם להלכות שנשנו קודם לכן: לדעת חכמים האנדרוגינוס הוא בריה נפרדת - כלומר בריה שהיא ספק זכר ספק נקבה, שלא ניתן להכריע בה, ומחמת כך נוהגות בו כל החומרות שמנינו עד כה.
ההבדל בין אנדרוגינוס לטומטום:
המשנה מסיימת שהטומטום שונה מן האנדרוגינוס, ואינו בגדר ספק בעצם מהותו: הטומטום לעתים זכר הוא ממש ולעתים נקבה ממש, אלא שהמקום הקובע את זהותו מכוסה ויש לפתחו בניתוח. עד שייעשה הדבר אין אנו יודעים את זהותו, אם זכר הוא או נקבה, אך בוודאי אחד משניהם הוא. אין זה מצב של שני איברי מין שאי אפשר לקבוע ביניהם מהו הגורם הקובע, אלא עובדה הניתנת להתגלות, ומשתתגלה נדע שהטומטום זכר או נקבה.
בזאת אנו מסיימים את לימוד מסכת ביכורים ואת סדר זרעים כולו. תודה רבה על ההצטרפות, ונשמח לראותכם עמנו בסדר הבא - סדר מועד, במסכת שבת.