ביכורים, פרק ג', משנה ח'. משנה זו עוסקת בהבחנה בין דרגות העושר השונות של מביאי הביכורים. ייתכן שהיא באה בהמשך למשנה הקודמת, שדנה בדרגות השונות של ידיעת קרוא וכתוב, וכאן נידונות דרגות העושר.
לשון המשנה:
"העשירים מביאין ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב" - העשירים היו מביאים את ביכוריהם בסלים של כסף ושל זהב.
"והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה" - העניים היו מביאים אותם בסלים ארוגים, עשויים מענפי ערבה שנקלפו.
"והסלים והביכורים ניתנו לכהנים" - הסלים, לכל הפחות אלו של העניים, וכן הביכורים עצמם, שניהם ניתנו לכהנים.
ואילו סלי הכסף והזהב, כפי שאומרת הגמרא, הוחזרו לעשירים, משום שהיו יקרים מאוד ולא ציפו מהם לוותר עליהם, שהרי אין מדובר בהבאה חד־פעמית.
הערה בעניין הערבה:
סלי הנצרים של העניים היו עשויים מערבה. ראוי לציין שהתרגום הלועזי המקובל (willow) אינו מדויק: מדובר בערבות שלנו, אותן ערבות שאנו משתמשים בהן בסוכות.
לסיכום: המשנה מבחינה בין העשירים, המביאים את ביכוריהם בקלתות של כסף וזהב, לבין העניים, המביאים אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה. הסלים והביכורים ניתנים לכהנים, ואילו סלי הכסף והזהב מוחזרים לבעליהם. מכאן דבר מעניין שאומרת הגמרא, הקשור לביטוי המוכר: העניים נעשים עניים יותר, שכן הם מאבדים את סלם, בעוד שהעשירים מקבלים את סלם בחזרה.