פרק ח' במסכת ברכות, משנה ו'. המשנה עוסקת בנר ובבשמים של ההבדלה, ומונה שלושה מקרים שבהם אין מברכים עליהם, ולבסוף קובעת את השיעור הנדרש לברכת הנר.
נר ובשמים "של גויים":
המשנה קובעת שאין מברכים על הנר ועל הבשמים של גויים. בגמרא מבוארים שני טעמים נפרדים:
הנר - משום שנר זה "לא שבת", כלומר הודלק בשבת. לברכת ההבדלה יש להשתמש בנר שלא נעשתה בו מלאכה בשבת. אמנם הגוי אינו מצווה על איסור מלאכה, אך מכל מקום, מאחר שנעשתה בנר מלאכה, אין להשתמש בו לברכה.
הבשמים - החשש הוא שסעודת המסיבה של הגויים הייתה סעודה של עבודה זרה, ובשמים אלו עלולים להיות אסורים בהנאה. לפיכך אין לברך עליהם.
ראוי לציין כי הרמב"ם מבאר גם את פסול הנר של גויים באותו טעם עצמו, אף שלשונו שונה במקצת מלשון הגמרא: אף בנר קיים החשש של שימוש לעבודה זרה. עניין זה עצמו ממשיכה המשנה ומפרטת בהמשך דבריה.
נר ובשמים "של מתים":
המשנה ממשיכה וקובעת שאין מברכים על הנר ועל הבשמים הקשורים למת. נהגו להדליק נר לכבוד המת, וכך נוהגים עד היום. נר זה אינו עומד לצורך אור, כפי שמורה נוסח הברכה "בורא מאורי האש", אלא הוא מונח שם לכבוד בלבד, ולפיכך אין זה ראוי להשתמש בו לברכה. וכן הבשמים של המת אינם מיועדים לשם הרחה, אלא כדי להדוף את הריח הרע העולה מן המת.
נר ובשמים "שלפני עבודה זרה":
כאן העניין מפורש יותר: מדובר בוודאות בעבודה זרה, ועבודה זרה אסורה בהנאה. מאחר שאין רשות להפיק ממנה כל תועלת, בוודאי שאין להשתמש בה לברכה.
שיעור הברכה על הנר:
המשנה מסיימת בקביעה שאין מברכים על הנר "עד שאדם יכול להשתמש באורו" - עליו להיות קרוב אליו במידה מספקת. הגמרא נותנת שיעור לדבר: היכולת להבחין בין מטבע של מדינה אחת למטבע של מדינה אחרת. אף שהשיעור העולה מן המשנה הוא הקרבה בלבד, מנהגנו הוא להשתמש באור בפועל.
המנהג הוא להביט בציפורניים לאור הנר, וכמה טעמים ניתנו לכך:
רבי יונה: זהו שימוש נוח, שכן הציפורניים מצויות בידיו של האדם.
ויש אומרים: הציפורניים הן סימן ברכה, מפני שהן גדלות תמיד, והצמיחה נחשבת סימן של ברכה.
הרא"ש: ההבחנה בין הציפורן לבשר היא אותו שיעור הבחנה שנקבע בגמרא לגבי ההבחנה בין שני המטבעות.
לסיכום: במשנה זו למדנו שלושה מקרים שבהם אין מברכים על הנר ועל הבשמים - של גויים (מפני שהנר לא שבת ומחשש בשמים של עבודה זרה), של מתים (שאינם עומדים לאור ולריח אלא לכבוד ולהדיפת ריח רע), ושלפני עבודה זרה (האסורה בהנאה). כמו כן עמדנו על השיעור לברכת הנר - הבחנה בין מטבע למטבע - ועל מנהגנו להשתמש באור בפועל בהבטה בציפורניים, ועל טעמיו.