ברכות פרק ג', משנה ה'. משנה זו עוסקת בשאלה מה על אדם שהוא בעל קרי לעשות במצבים השונים שבהם הוא עלול למצוא את עצמו.
הנזכר באמצע התפילה שהוא בעל קרי:
המשנה פותחת באדם העומד באמצע תפילת שמונה עשרה ונזכר שהוא בעל קרי, ולפי תקנת עזרא אין הוא רשאי להתפלל שמונה עשרה. קובעת המשנה שאין הוא מפסיק בפועל את תפילתו, אלא מקצר כל אחת מברכות שמונה עשרה ומזכירן בלבד, בלשון קצרה.
קריאת שמע לאחר הטבילה:
מדובר באדם בעל קרי - ובכלל זה אף מי ששימש עם אשתו - היורד בהשכמת הבוקר לטבול במקווה. שני מצבים לפניו:
אם הוא מסוגל לעלות מן המקווה, לכסות את עצמו בבגד ולקרוא את השמע לפני זריחת השמש - כך יעשה: יעלה, יתכסה ויקרא.
ואם אין הוא יכול, ורצונו לקרוא את השמע לפני זריחת השמש - יכסה את עצמו במים ויקרא את השמע בעודו במים.
אולם הגמרא מציינת כי כדי שלא תהא בעיה של "ליבו רואה את הערווה", יש להעמיד את המקרה במים עכורים ודלוחים, שאין ערוותו נראית בהם.
הטעם שאנו דנים באמירת שמע לפני הנץ החמה הוא משום שזו מצווה מן המובחר, הדרך הטובה ביותר לקיימה - כפי שאמרה המשנה בפרק הראשון, שיש לסיים את קריאת שמע עד נץ החמה, וכך היה מנהגם של הוותיקין.
מים רעים ומי המשרה:
החלק הבא של המשנה, אף שהובא בהקשר של המתכסה במים, רלוונטי באופן כללי לקריאת שמע ולכל דברים שבקדושה, דברי תורה ותפילה. המשנה אומרת שאין הוא מתכסה במים רעים - בין מים מסריחים מסוג כלשהו ואפילו מי רגליים, שיידונו להלן - וכן לא במי המשרה, הם המים שהיו משרים בהם פשתן, שאף ריחם רע. לא זו בלבד שאין הוא מתכסה בהם, אלא אף אינו קורא קריאת שמע או אומר דברים שבקדושה בסמוך לדברים אלו.
"עד שיטיל לתוכן מים":
אומרת הגמרא שזהו רמז במיוחד למי רגליים, לשתן: אם מטילים רביעית מים לתוך מי הרגליים - שיעור רביעית הוא כנגד השתנה אחת, ויש להטיל רביעית מים על כל אחת מהן - הרי המים מדללים אותם, ומעתה יכול אדם לקרוא קריאת שמע ולומר דברים שבקדושה בסמוך להם. עד שיטיל את המים, אין הדבר אפשרי.
"וכמה ירחיק מהם ומן הצואה?":
כמה צריך אדם להתרחק ממי רגליים או מן הצואה, מן הפרשים? קובעת המשנה: "ארבע אמות". ומתי נאמרו דברים אלו? אומרת הגמרא שאין זה אלא כאשר מי הרגליים או הצואה מצויים מן הצד או מאחוריו. אך אם הם מלפניו והוא רואה אותם, עליו להתרחק כדי שיעור שלא יראה אותם כלל.
לסיכום: במשנה זו למדנו שהנזכר באמצע שמונה עשרה שהוא בעל קרי אינו מפסיק אלא מקצר את הברכות; שהעולה מן המקווה יתכסה ויקרא שמע לפני הנץ, ואם אינו יכול - יתכסה במים עכורים ויקרא בתוכם; שאין להתכסות במים רעים ובמי המשרה ואין לומר דברים שבקדושה בסמוך להם עד שיטיל לתוכן מים; ושיעור ההרחקה ממי רגליים ומן הצואה - ארבע אמות מן הצד ומאחור, ומלפניו עד כדי שלא יראה אותם.