ברכות, פרק ו'. המשנה קובעת כי המברך על היין קודם לברכת "המוציא", כולל בברכתו - ומכוח אותה ברכה נפטר - אף היין הבא לאחר הסעודה, בסיומה של הארוחה וקודם ברכת המזון.
אימתי נאמר דין זה?
הכלל שברכת היין בפתח הסעודה משפיעה אף על היין הבא לאחריה, קודם ברכת המזון, נאמר - כדברי הגמרא - בשבת וביום טוב בלבד. הטעם לכך הוא 'קביעות סעודה על יין': בשבת וביום טוב מייחסים חשיבות ליין, ודעתו של האדם על שתיית יין אף לאחר הסעודה, ולפיכך ברכת היין שלפני הסעודה פוטרת אף את היין שלאחריה. אך בשאר ימות השנה נדרשת ברכה חדשה על היין שלאחר הסעודה, שכן ההנחה היא שאין דעתו על יין נוסף. רק בשבת וביום טוב, שבהם ההנחה הפוכה, נכלל היין שלאחר מכן בברכה הראשונה.
פרפרת - שני ביאורים:
ביאור ראשון: 'פרפרת' היא כל דבר הנאכל כליווי ללחם - דגים, בשר, ירקות ופריטים נוספים הנאכלים כחלק מן הסעודה. לפי זה אומרת המשנה: המברך על הפרפרת, כגון מנה קטנה המוגשת קודם תחילת הסעודה בפועל (בלשון יידיש: פארשט), מעט דג או מעט בשר - ברכתו משפיעה אף על הפרפרת שתובא לאחר סיום הסעודה, קודם אמירת ברכת המזון.
ביאור שני: 'פרפראות' הן מין של פת שברכתה 'מזונות', כגון ביסקוויטים או בייגלה. אף אלו בכלל הדין: המברך עליהן קודם הסעודה, ברכתו מועילה גם כשהוא אוכל אותן לאחר הסעודה, במקומו של קינוח.
יחס הברכות בין הפת לפרפראות:
המברך על הפת - ברכתו פוטרת כל צורך בברכה על הפרפראות, בין לפי הביאור שפרפראות הן הדברים המלווים את הלחם, ובין לפי הביאור שהן מין פת שברכתה 'מזונות'.
המברך על הפרפראות - בין ברכה על הדגים והבשר, ובין ברכת 'מזונות' על הביסקוויט או הפרצל - אין ברכתו פוטרת את הפת. אין בכוחה של ברכת 'מזונות' או ברכת 'שהכל' להוציא את הפת.
דעת בית שמאי:
בית שמאי מוסיפים: "אף לא מעשה קדרה". 'מעשה קדרה' הוא כגון דייסה, קוואקר או פסטה - מאכלים שאין להם צורת לחם ואף לא מרקם של לחם, ואינם בגדר 'פת הבאה בכיסנין'. מאכלים אלו אינם נכללים בברכה שבירך על הפרפרת, בין אם 'פרפרת' כאן היא הדג והבשר, ובין אם היא ביסקוויט או דבר 'מזונות' מסוג פרצל.
לסיכום: למדנו כי ברכת היין שלפני הסעודה פוטרת את היין שלאחריה, וזאת בשבת וביום טוב בלבד מחמת 'קביעות סעודה על יין'; כי ברכת הפרפרת שלפני הסעודה פוטרת את הפרפרת שלאחריה, בין לפי הביאור שפרפראות הן מלווי הלחם ובין לפי הביאור שהן מין פת שברכתה 'מזונות'; כי ברכת הפת פוטרת את הפרפראות ואין הפרפראות פוטרות את הפת; ולדעת בית שמאי אף 'מעשה קדרה' אינו נכלל בברכת הפרפרת.