ברכות, פרק ד', משנה ג'. "רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה" - חובה על האדם להתפלל בכל יום תפילה הכוללת שמונה עשרה ברכות. למעשה נוספה בידינו ברכה שנתקנה לאחר זמן המשנה - "ולמלשינים" - ומספרן בפועל הוא תשע עשרה ברכות, ואף על פי כן נוהגים לכנות את התפילה בשם "שמונה עשרה".
"רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה":
רבי יהושע חולק וסובר שאין האדם מחויב לומר בכל יום את נוסח שמונה עשרה בשלמותו, אלא רשאי לומר "מעין שמונה עשרה" - נוסח מקוצר של התפילה. בגמרא נחלקו מהו בדיוק נוסח זה, אך לכל הדעות שש ברכות נאמרות במלואן: שלוש הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות:
שלוש הראשונות: אבות, מחיה המתים והקל הקדוש.
שלוש האחרונות: רצה, מודים ושים שלום.
המחלוקת בגמרא בעניין הברכות האמצעיות:
דעה אחת: אומר את כל אחת ואחת מן הברכות האמצעיות, אלא שאומרן בנוסח מקוצר. זו כוונת רבי יהושע.
דעה שנייה: אומר ברכה אמצעית אחת ארוכה, הנקראת 'הביננו'. ברכה זו כוללת בתוכה את כל הרעיונות של הברכות האמצעיות, ואף על פי כן אין היא אלא ברכה אחת, החותמת ב"ברוך אתה השם שומע תפילה" - חתימתה של האחרונה שבברכות האמצעיות.
"רבי עקיבא אומר":
לדעת רבי עקיבא הדבר תלוי ביכולתו של המתפלל. "אם שגורה תפילתו בפיו" - כלומר, אם הוא מסוגל להתפלל בשטף - חייב הוא לומר שמונה עשרה במלואה, שכן זו החובה כשהאדם מסוגל לעמוד בה. אך אם מחמת נסיבות כלשהן אין הוא מסוגל לומר את התפילה השלמה, רשאי הוא לומר "מעין שמונה עשרה": בנוסח 'הביננו' או בברכות האמצעיות המקוצרות.
מתי אין אומרים 'הביננו':
הגמרא מציינת כי אמירת 'הביננו' אפשרית בימות הקיץ בלבד, מפני שמבנה הברכה אינו מותיר מקום לתוספות:
"ותן טל ומטר לברכה" - התוספת של ימות החורף.
"אתה חוננתנו" - התוספת שבמוצאי שבת, לאחר יציאת השבת.
בזמנים אלו, אם כן, אין לאדם ההזדמנות והיכולת לצאת בנוסח 'הביננו'.