ברכות, פרק ה', משנה ג'. משנה זו מונה כמה דברים שאין לאדם לאומרם בתפילתו, בין כתוספת מדעתו ובין כשינוי בנוסח, וכל האומרם - משתקים אותו. בהמשכה עוסקת המשנה בשליח ציבור שטעה בתפילתו, בהחלפתו ובמקום שממנו מתחיל הבא במקומו.
שלושה דברים שמשתקים את האומרם:
"רחמיך הגיעו עד קן ציפור" - האומר בתפילתו שכשם שרחמיו של הקדוש ברוך הוא הגיעו עד קן ציפור, במצוות שילוח הקן שבה משלחים את האם ולאחר מכן לוקחים את הבנים, כך ירחם ויחוס גם עלינו.
"על טוב יזכר שמך" - לשון שעלולה להתפרש בטעות, כאילו אין שמו נזכר אלא על הטוב, וחלילה שלא נזכיר את שמו על הרע.
"מודים, מודים" - האומר "מודים" פעמיים ברצף.
טעמי ההשתקה:
מצוותיו של הקדוש ברוך הוא אינן נובעות מן הרחמים בלבד, אלא יש בהן טעמים שהם למעלה מהשגתנו, ואין לייחסן לרחמים גרידא.
הזכרת השם על הטוב בלבד אינה ראויה, שהרי אנו יודעים שאף הרע בא מאת השם.
כפילות "מודים" יוצרת תחושה שיש שתי רשויות שונות הפועלות, וחלילה עבודה של יותר מרשות אחת.
ומשום כך משתקים את מי שאמר אחד מדברים אלו בתפילתו.
שליח ציבור שטעה:
שליח ציבור שטעה בתפילתו, ובאופן שאף אם יעמידוהו על מקומו לא יוכל לחזור למסלולו - כגון ששכח ברכה שלמה, ואף לאחר שהזכירו לו אין הוא מצליח להמשיך - יש להחליפו. ראוי לזכור כי מדובר בזמן שלא היו בו סידורים, ומשעה שהתבלבל, שוב אין בידו לשוב אל סדר התפילה, ולפיכך צריך אחר לבוא במקומו.
סירוב לשמש שליח ציבור:
במצב כזה אין לאדם לסרב. מדוע יש להדגיש זאת? משום שהגמרא מביאה ברייתא, שאם מבקשים מאדם לשמש שליח ציבור עליו לסרב תחילה. ונראה שאין דין זה נוהג כאשר המבקש הוא הגבאי הקבוע, שתפקידו למצוא מי שיתפלל, שכן בסירובו אין הוא אלא מטריח אותו לחינם; אך כאשר אין זה גבאי קבוע האחראי על כך, אכן עליו לסרב תחילה. מכל מקום, כאשר הציבור ממתין ושליח הציבור אינו יכול להמשיך - אין לסרב.
מהיכן מתחיל שליח הציבור החדש:
בברכות האמצעיות: מתחיל מתחילת הברכה שבה נעשתה הטעות, וחוזר ואומר אותה ברכה מראשה.
בשלוש הראשונות ובשלוש האחרונות: שלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת, וכן שלוש האחרונות. לפיכך, אם נעשתה הטעות באחת מהן, יש להתחיל מתחילת שלוש הראשונות או מתחילת שלוש האחרונות.
לסיכום: במשנה זו למדנו שלושה דברים שהאומרם בתפילתו משתקים אותו - "רחמיך הגיעו עד קן ציפור", "על טוב יזכר שמך" ו"מודים, מודים" - ואת טעמיהם: שאין לייחס את המצוות לרחמים בלבד, שאין להזכיר את השם על הטוב לבדו, ושאין לתת מקום לתחושה של שתי רשויות. עוד למדנו בדין שליח ציבור שטעה ואינו יכול לחזור למקומו, שיש להחליפו; שאין לסרב במקום שהציבור ממתין, אף שבברייתא נאמר שיש לסרב תחילה; ומהיכן מתחיל הבא במקומו - מתחילת הברכה שטעה בה, ובשלוש הראשונות והאחרונות מתחילת אותן שלוש ברכות הנחשבות כברכה אחת.