בבא מציעא, פרק ו', משנה ד'. אף משנה זו ממשיכה לעסוק בשאלה מה דינו של השוכר המפר את תנאי חוזה השכירות שסוכמו בינו לבין המשכיר.
חלקה הראשון של המשנה - חרישה בהר ובבקעה:
"השוכר פרה לחרוש בהר וחרש בבקעה" - אדם שכר פרה לצורך חרישה, ועם הפרה נכללו בשכירות גם כלי החרישה: המחרשה הנגררת אחריה, וה'קנקן' - יתד המתכת החותכת את האדמה - ואף שני פועלים המלווים את הפרה ומתפעלים את הציוד. תנאי השכירות היה שהחרישה תיעשה בהר. הרים הם מחוספסים, טרשיים וסלעיים, ולפיכך מועדים יותר לגרום נזק למחרשה וליתדה, ואילו הבקעה רכה יותר ופחות סלעית, ומקשה פחות על ציוד החרישה.
"לחרוש בהר וחרש בבקעה - אם נשבר הקנקן, פטור" - השוכר פטור. שהרי אף שהתנה לחרוש בהר, מקום הקשה ליתד המחרשה, בפועל חרש דווקא בבקעה הרכה, ואם נשבר הקנקן שם - בוודאי אין לחייבו.
"בבקעה וחרש בהר - אם נשבר הקנקן, חייב" - כאן ההסכם היה שהחרישה תיעשה בבקעה, ובניגוד לו הלך השוכר וחרש בשטח הררי, סלעי וקשה יותר, המזיק למחרשה. משנשבר הקנקן בהר, חייב השוכר לשלם פיצוי, שכן לא היה רשאי לחרוש בתנאים קשים כאלה.
נקודה צדדית העולה כאן: הפועלים המפעילים את המחרשה, אם התרשלו במלאכתם - הם האחראים לנזק, ועליהם לשלם ישירות לבעלים של ציוד המחרשה.
חלקה השני של המשנה - דישה בקטניות ובתבואה:
דישה נעשית באופן זה: הפרה מהלכת במעגל רחב וגוררת אחריה קרש הנגרר על הקטניות או על התבואה, ובכך מפריד את הגרעין הראוי לאכילה מן המוץ ומן הקליפה החיצונית.
יסוד הדין כאן הוא שהקטניות לחות יחסית בשעת הדישה, ולפיכך חלקלקות, לעומת שאר מיני תבואה המתייבשים תחילה בשמש קודם הדישה, ולכן הם יבשים ואינם מחליקים.
"לדוש בקטניות ודש בתבואה - פטור" - ההסכם היה להשתמש בפרה לדישת קטניות חלקלקות, ובפועל דש בתבואה היבשה שאינה מחליקה. אם החליקה הפרה ונפצעה - השוכר פטור, שהרי אילו דש בקטניות החלקלקות כפי שהותנה, הייתה מועדת להחליק אף יותר.
"לדוש בתבואה ודש בקטנית - חייב, מפני שהקטנית מחלקת" - ההסכם היה לדוש תבואה יבשה שאינה מחליקה, והשוכר עבר על ההסכם ודש קטניות. אם החליקה הפרה, נפצעה או מתה - חייב השוכר בתשלומי הנזק, מפני שהקטנית מחליקה.
לסיכום: המשנה מלמדת בשני זוגות של מקרים - חרישה בהר ובבקעה, ודישה בקטניות ובתבואה - כי המפר את תנאי השכירות ומשתמש בבהמה או בכלים בתנאים קשים ומסוכנים יותר מן המוסכם, חייב בנזק שנגרם; ואילו המפר את התנאי לכיוון הקל והבטוח יותר - פטור.